Saturday, June 22, 2013

סיכום בתנ"ך: ירמיהו, פרק א' – הקדשת ירמיהו לנביא

סיכום בתנ"ך: ירמיהו, פרק א' – הקדשת ירמיהו לנביא
תעודת זהות לנביא :
1)      שם: יִרְמְיָהוּ בֶּן-חִלְקִיָּהו, ייחוסו המשפחתי: בן למשפחת כוהנים (ככל הנראה מצאצאי אביתר הכוהן אשר תמך באדוניה ולכן הודח ע"י שלמה).
2)      מוצאו: ענתות – מקום הולדתו של ירמיה ואחת מערי הכוהנים בגבול שבט בנימין.
3)      מקצוע: נביא
4)      זמן נבואתו: כ-40 שנה – "מן השנה ה13 למלכות יאשיהו"  ועד לתקופת רצח גדליה(586 – 627  לפנה"ס), אך לפי מקורות ירמיה המשיך לנבא עוד לאחר מכן.
5)      בימי המלכים:   * יֹאשִׁיָּהוּ בֶן - אָמוֹן – מלך יהודה.
* צִדְקִיָּהוּ בֶן - יֹאשִׁיָּהוּ – מלך יהודה.
6)      מקום הנבואה: יהודה.

הקדשת ירמיהו לנביא על פי דגם החוזר במקרא פעמים רבות כאשר ה' ממנה אדם לנביא. הדגם מורכב מחמישה שלבים: (פס' 4- 10)
המינוי לתפקיד – "הקדשתיך נביא לגויים נתתיך".
התנגדות הנביא לתפקיד – "ואומר אהה אדוני ה' הנה לא ידעתי דבר כי נער אנוכי..."
דחייה - ה' דוחה את ההתנגדות – "...אל תאמר נער אנוכי".
דברי עידוד לנביא  - "אל תירא מפניהם, כי איתך אני להצילך..."
מתן אות – "וישלח ה' את ידו ויגע על פי, ויאמר ה' אלי: הנה נתתי דברי בפיך".

פס' 10 – תפקידו של ירמיהו  - נביא לגויים.
שתי אפשרויות:
  1. לעמים האחרים ולא רק לישראל, רמז לכך שה' הוא אל אוניברסלי.
  2. העמים – ישראל ויהודה.

נבואותיו הן נבואות זעם ופורענות  וגם נבואות  נחמה.    
 


לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס                          לבנות ולנטוע




1.פרק א' עוסק בהקדשתו של ירמיהו לנביא.  הנביא נבחר לתפקיד ע"י ה'.

מבנה נבואת ההקדשה
הפסוקים
הסבר
1. הודעה על    
     המינוי
"בטרם אצרך בבטן ידעתיך, ובטרם תצא מרחם הקדשתיך,  נביא לגוים נתתיך" – פס' 5.
שליחותו של ירמיהו כנביא היא רצון ה', הנביא נועד לתפקידו עוד לפני שנוצר ויצא מרחם אמו. תיאור זה מלמד כי לירמיה אין מנוס מפני ייעודו.
2. ההתנגדות  
     למינוי
"ואמר אהה ה' הנה לא ידעתי דַּבֶּר כי נער אנכי" – פס' 6


ירמיה מתנגד למינוי בטענה  שאין לו כישרונות רטוריים וכושר דיבור ושכנוע  הנדרשים לביצוע שליחות זו של נבואה.
הוא טוען שאינו מתאים לתפקיד כי הינו נער.
"נער"=  1. צעיר  מידי לבצע שליחות זו. 2  .  חסר ניסיון.
3. דחיית ההתנגדות
"ויאמר ה' אלי אל-תאמר נער אנכי כי על-כל-אשר אשלחך תלך ואת כל-אשר אצוך תדבר" – פס' 7.
ה' מבטל את התנגדותו של ירמיהו וטענותיו:
ירמיה טען שאיננו יודע לדבר ("לא ידעתי דַּבֶּר") וה' משיב: "..את כל-אשר אצוך תדבר"-
ה' ישים דבריו בפי ירמיה= אין חשש שלא ידע מה לומר
4. עידוד הנביא
    ע"י  
    האל
"אל-תירא מפניהם כי-אתך אני להצלך נאם-ה'" – פס' 8.
ירמיה עתיד לנבא נבואות תוכחה קשות אשר תעוררנה את זעם העם, אך ה' מעודד אותו כי הוא יתמוך בו –יהיה לצידו ובעת צרה יצילו.
5. האות לשליח לציון  התפקיד החדש
"וישלח ה' את-ידו ויגע על-פי,  ויאמר ה' אלי הנה נתתי דברי בפיך" – פס' 9
המגע בפיו של הנביא מסמל את נתינת כושר הנבואה לנביא (ראו:ישעיה ו 7,יחזקאל ג 2)
כאמור  בחוק הנביא (דברים י"ח 18):
"נביא אקים להם מקרב אחיהם, כמוך;ונתתי דברי בפיו, ודיבר אליהם, את כל-אשר אצונו".
6. בשורת השליחות




"ראה הפקדתיך  היום הזה על-הגוים ועל-הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס לבנות ולנטוע" – פס' 10.
ירמיה נועד לנבא לא רק על יהודה אלא גם על הגויים:
גויים= 1. אומות העולם –נבואה על עמים   שונים (רעיון האל האוניברסאלי – ה' שולט על כל העמים.)
2=  עמי יהודה  וישראל שנחשבו לשני גויים   וחוטאים.
ירמיה עתיד לנבא נבואות תוכחה קשות אך גם נבואות נחמה.
2.ציינו אילו שלבים משלבי ההקדשה מופיעים אצל כל אחד מן המינויים הבאים:
            א.

משה ( שמות ג 7 -12)
גדעון (שופטים ו 11 -25
ישעיהו (ו' 1 -13)
הודעה על המינוי
"ועתה לכה ואשלחך אל-פרעה והוצא את-עמי.. ממצרים" – פס' 10.
"וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל" – פס' 12
"והושעת את ישראל מכף מדין הלא שלחתיך "-פס' 14
"ויאמר לך ואמרת לעם הזה"-פס' 9
ההתנגדות
"ויאמר משה אל-ה' מי אנכי כי אלך אל-פרעה וכי אוציא את בני-ישראל ממצרים" – פס' 11.
"ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר
בבית אבי" – פס' 15
"ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי "-פס' 5
דחיית ההתנגדות ועידוד
"ויאמר כי-אהיה עמך וזה-לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את-העם ממצרים    תעבדון את האלוהים על ההר הזה" – פס' 12
"ויאמר אליו ה' כי אהיה עמך והכית את-מדין כאיש אחד" – פס',16
"ויפן אליו ה' ויאמר לך בכחך זה והושעת את-ישראל מכף מדין הלא שלחתיך" – פס' 14,

הענקת האות לשליח לציון התפקיד החדש

"וישלח מלאך ה' את-קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן-הצור ותאכל את הבשר   ואת המצות.." – פס' 21.
"ויגע על פי ואמר הנה נגע זה על שפתך וסר עוונך וחטאתך תכופר"(7)
המסקנה : ההתגלות הראשונה של האל לנביא מלווה בטקס הקדשה אשר מכיל רכיבים קבועים. תבנית זו חוזרת בתיאורי ההקדשה של נביאים שונים.
רוב הנביאים מגיבים בסירוב לקבלת תפקיד הנביא, מדוע?
זאת מכיוון שתפקיד הנביא אינו הנחשק שבתפקידים שכן לעיתים כרוכות עמו סכנות גדולות והקרבה עצמית אדירה (בעוד  העם כועס על הנבואות ורודף את הנביא).
האנשים שנבחרו להיות נביאים ראו בדבר כבוד רב, אך ניסו להתחמק מסיבות שונות:
הצניעות –חוסר רצון לשאת דברים מול קהל גדול והחשש  לאכזב את ה' ,החשש מאחריות כבדה המוטלת עליהם,חשש שנבואות הפורענות תתקיימנה וכו'
סיבה אירונית – הנביאים שתפקידם היה לעזור לעם ולהזהירו , נרדפו- לעיתים -ע"י העם עצמו בטענה שהם נביאי שקר או כשהשלטון היה עוין כלפי אמונה בה'.
3.     התפקידים שהוטלו על ירמיהו הם להיות נביא ליהודה ולגויים  .
עליו לנבא נבואות שונות:
*נבואות זעם, פורענות ותוכחה: "לנתוש..ולנתוץ ולהאביד ולהרוס.." – אלו נבואות על הרס וחורבן בגלל חטאי העם שנועדו להחזירו בתשובה.
 הפעלים מבטאים אסונות מזעזעים לגבי עתיד העם – פורענויות שאמורות להחזיר את העם בתשובה.
*נבואות נחמה: "..לבנות ולנטוע" – שמטרתן לעודד את רוח העם ולנטוע בו תקווה לעתיד טוב יותר ,לאחר שבוצע העונש והעם סבל.
המילים: "לבנות" ו"לנטוע" – מילים מעודדות ששימוש בהן מצביע על חידוש, פריחה ובנייה.
            על ירמיהו לנבא נבואות תוכחה רבות, ונבואות נחמה מועטות לגויים.                                          ירמיהו נוטל סיכון רב, שהרי אף עם, אין זה משנה אם הוא מנבא על עמו או על עמים אחרים, לא מעוניין לשמוע נבואות על פורענויות וזעם ה' ולכן עלולים לקום מתנגדים לנבואותיו ולהסית את העם נגדו.
4.        נבואת המראות :פס' 11- 16:


חזון השקד – פס' 11- 12
חזון הסיר הנפוח – פס' 13- 14
תיאור המראה – בלשון הנביא
"מקל שקד אני ראה" – פס' 11
"סיר נפוח אני ראה, ופניו מפנה צפונה" – פס' 13
משמעות החזון – פירוש הניתן ע"י ה'
"..היטבת לראות כי-שקד אני על-דברי לעשות" – פס' 12
"..מצפון תפתח הרעה על כל-ישבי הארץ" – פס' 14
משמעות החזון – הפירוש בלשונכם
ה' מראה לירמיה מקל שקד ושואל אותו מה הוא רואה, לאחר שירמיה מזהה את הענף שכנראה ללא עלים, ה' מחמיא לו על יכולותיו הנבואיות כי זיהה שעל ענף זה יצמחו בעתיד פרחי שקד.   כפי שחזה את עתיד הענף, כך יחזה את עתיד העם.
מקל השקד הוא סמל למהירות שבה תתגשמנה נבואות ירמיה.
עץ השקד הוא הראשון להצמיח עלים ופרחים - מקדים ומזדרז ללבלב, כך ה' יקדים ויזרז את הגשמת נבואות ירמיה.
ע"י כך אנו יכולים להסיק שנבואות ירמיה תתגשמנה עוד בימיו, שכן ה' יגשים אותן במהרה.

   ירמיה רואה סיר בישול מורתח או צמח –סירה קוצנית שעפה ברוח הנופחת בה - ופניו לכיוון צפון.
סיר זה הוא סמל לפורענויות שתבואנה על "כל ישבי הארץ".
זהות העם שיביא רעה על ישבי הארץ:
יש טוענים שזו הייתה בבל, אך אחרים פוסלים אפשרות זו, שכן בבל הייתה קטנה וחסרת משמעות,ולכן סבורים כי הייתה זו אשור. הקושי- אשור הייתה כבר ממלכה מפוררת בתקופה ההיא.
חזון הסיר הנפוח מסמל את הסערות שתבואנה מהצפון ותחרבנה את הארץ.

מטרת המראות לעודד את הנביא ולהוכיח כי הוא מבין את המסר האלוהי גם אם הוא מנוסח כחידה.

פס'  11- 12 מראה השקד: ה' מראה לירמיהו מקל שקד וירמיהו מזהה את מקל השקד וזוכה לציון לשבח - "היטבת לראות".   לפי רד"ק: "כי ראה המקל בלא העלים ובלא הפרחים... והכיר בו שהוא מעטה שקד". יש הסבורים כי "לחידון" הזה תפקיד פסיכולוגי שמטרתו להרגיע את ירמיהו ולענות על טענתו בפסוק 6 - שהוא אינו יודע לדבר כי עודנו נער. רש"י מפרש: "השקד הזה הוא ממהר להוציא פרח קודם לכל האילנות, אף אני ממהר לעשות דברי". וזה המסר של מראה השקד.
 "כי שוקד אני על דברי לעשותו" (פס' 12). שוקד - שומר בשקידה, ממהר. האל מבטיח שהוא שוקד לעשות את דברו- יגשים את נבואותיו .
פס'  13- 15    – ה' מראה לירמיהו סיר נפוח - סיר רותח המעלה הבל ועשן. נפוח - האש שמתחת לסיר מנופחת ע"י הרוח או על ידי מפוח. פירוש אחר - הכוונה היא לסירה קוצנית (שיח קוצני הנערם לערמות המתייבשות בקיץ) ונפוח הכוונה לרוחות הסתיו הנופחות בערמות ומעיפות אותן. בעקבות המראה הזה מודיע ה' לנביא כי "מצפון תפתח הרעה", כלומר האסונות שיבואו על עם ישראל יגיעו מצד צפון. ה' יושיב את מלכי הצפון (כנראה שם כללי למלכי הארצות שמצפון לישראל) בשערי ירושלים כדי לשפוט את תושבי העיר על חטאיהם, בעיקר עבודת אלילים. (במקרים אחרים בנבואות ירמיהו –מדובר על חטאים מוסריים דווקא). לא ברור מיהו האוייב, ככל הנראה הכוונה לבבל שתתחזק בעתיד ותגבר על אשור השולטת כעת.  
פס' 17 – 19 – ה' חוזר ומעודד את הנביא לבל יפחד מהעם. אמנם צפויות לו שעות קשות, מכיוון  שנבואות הזעם שלו יקוממו עליו את שומעיו, אך ה' מתרה בו לבל ייכנע, כי אם כך יהיה, ה' ישבור את רוחו. אנשי ירושלים ינסו להילחם בירמיהו, אך לא יוכלו לו, כי ה' עומד כל העת לצידו. בפס' 18 ירמיהו מדומה לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחומות נחושת, המסמלים עוצמה וחוזק מול האוייב. חוזק זה יינתן לו ע"י ה' כדי להתייצב מול מתנגדיו.

הביטויים בהם מחזק ה' את הנביא :
  • פס' 8 – "..אל-תירא מפניהם כי אתך אני להצילך" =ה' תומך בו ומגן עליו.
  • פס' 12 – "..היטבת לראות.."= ה' משבח את יכולתו לזהות את ענף השקד.
תשובת ה' מכילה נימוקים שנועדו לשכנע את ירמיהו לקבל את שליחותו:
-ה' מבקש שלא יתייחס לגילו ומבטיח כי יונחה בדברים שיהיה עליו  לומר(7)
-ה' מבטיח שיצילו מכל פגיעה ומעודדו לא לפחד מתגובות העם.(8)
-במגע על פיו של הנביא נעשה מעשה סמלי של העברת דבר ה' לנביא ירמיהו.
5. איזו ממלכה צפונית תבוא עם משפחות הצפון, עלפי ירמיהו ו 22 -23, כ"ה 8 -11?
בפרק ו' הזיהוי אינו מפורש,אך בפרק כ"ה מצויין כי נבוכדנאצר מלך בבל יבוא ויחריבאת הארץ.
       "הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ"(ו 22).
     "הנני שולח ולקחתי את כל משפחות צפון...ואל נבוכדנאצר מלך בבל עבדי..על הארץ
        והחרמתים ושמתים לשמה..ולחרבות עולם ועבדו..את מלך בבל.."(כ"ה  9-11)
6.            א. הביטויים המחזקים את הנביא ע"י האל בפס' 17 -19:
                * פס' 17 – *"ואתה תאזר מתניך.." – כפי שאדם שם אזור על מותניו לפני צאתו
                                             למלחמה, כך אתה תתכונן להתמודדות מול העם.
                   * פס' 18 – *ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת על-
                                               כל-הארץ" – ירמיהו מדומה כאן לעיר מבצר, עמוד ברזל ולחומת
                                               נחושת.   כל אלו מסמלים חוזק וחסינות, כאן גם יהיה ירמיה, חזק
                                               ואיתן אל מול כל מתנגדיו.
    * פס' 19 – *"ונלחמו אליך ולא-יכלו לך, כי-אתך אני, נאם-ה', להצילך" -
                                              לסיום ה' מדגיש שוב שאין זה משנה, מי או כמה יתנגדו לו, הם לא
                                              יוכלו לו, כי לצידו יעמד ה'.

               ב. משחק המלים בפס' 17 מכיל איום :חזרה על הצליל"פן" ועל השורש  "חתת"
                 "..אל-תחתמפניהם ,
פן-אחתךלפניהם" = התנאי לחיזוקו הוא חיזוק עצמי.
                     [תחת-תפחד, אחיתך- אשבור אותך ]
                    =אם ירמיהו יפחד בעומדו מול העם, ה'  ישבור את רוחו.ה' יתמוך בו אם לא
                        יחשוש.
                   = ירמיהו לא צריך לפחד שה' ישבור או ינטוש אותו במעמד מול העם – ה'
                           יחזקו ויהיה לצידו.
                    ירמיהו יהיה נתון לרחמי העם שהוכיח בעבר את הפכפכותו בנושא כיבוד הנביאים.

               ג. הדימויים בפס' 18 :
                "..לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת.."
                 דימויים אלה מתארים חסינות, עוצמה והגנה מול מתנגדיו-מלכי יהודה,שריה כוהניה
                  ועם הארץ.
                   כל הדימויים לקוחים מעולם המלחמה: ערים מתבצרות ובונות חומות ועמודים
                  סביבן לפני מלחמה.   כך גם ירמיהו יצא למאבק שלו  כנביא.
                   בניסיונו לשכנע את העם נלחם הנביא לאורך תקופת נבואתו על הקשבת העם
                ולפעמים גרם  לזעמו של העם  עד שהוא רוצה להרגו.
               כפי שערי מבצר וחומות גדולות שורדות ועוברות מלחמות, כך גם ירמיהו יצליח
                   לעמוד נגד מתנגדיו.


No comments:

Post a Comment