Monday, August 6, 2012

פסיכולוגיה חברתית: סטראוטיפים

סטראוטיפים
סטראוטיפ הוא אמונה ברמה הקוגנטיבית לגבי התכונות המשותפות לאנשים בקבוצה חברתית מסויימת. הסטראוטיפ הוא פעולת הכללה ברמה הקוגנטיבית – שיוך של תכונה מסויימת לקבוצה חברתית מסויימת. הסטראוטיפ הוא ניטרלי מבחינה רגשית (יכול לבטא רגש חיובי / שלילי / ניטרלי). היהודים הם עם הספר, הבדואים הם מכניסי אורחים – חיובי, האפריקאים ספורטאים טובים –נייטרלי. הסטראוטיפ נרכש בתהליך החיברות, והרבה פעמים יש לו ביסוס תרבותי/חברתי כמו אידאולוגיות נפוצות בסביבה או פרסומים באמצעי התקשורת (רצח של בנות במשפחה בדואית).
הסברים להיווצרות הסטראוטיפים
1.  קטגוריזציה חברתית – תהליך שיוך של פריטים / אנשים לקבוצות לפי הגיל, המין ותכונות אחרות, קיטלוג. הקטגוריזציה היא פעולה קוגנטיבית שמאפיינת את החשיבה האנושית, אי אפשר שלא לחשוב באמצעות קטגוריות של קבוצות. היא מהווה גם חיסכון קוגנטיבי. אבל כשהקטגוריזציה לוקה בהכללת יתר (לא בוודאות!) היא עשוייה לגרום להיווצרות של סטראוטיפ. הכללת יתר – התעלמות מהבדלים בין אישיים בתוך הקבוצה.
2.  אשליית ההומוגניות של קבוצת החוץ –הנטייה לחשוב שחברי קבוצת החוץ (זו שאנו לא משתייכים אליה / לא מזוהים איתה) הם הומוגניים (מאוד דומים אחד לשני), יותר הומוגניים מקבוצת הפנים (זו שאנו משתייכים אליה / מזדהים איתה).
הסברים:
          א. הסבר קוגנטיבי - חוסר ידע – קל לחשוב שכל חברי הקבוצה דומים פשוט מתוך חוסר ידע
          ב.  הסבר מוטיבציוני – לאדם יש מניע חזק יותר להכיר את קבוצת הפנים מאשר את קבוצת החוץ (האינטראקציה עם חברת הנים גדולה יותר).
           ג.  מתאם מדומה (יח' 2) – נטייה לראות קשר בין תופעות שאין ביניהן באמת קשר, בשל 2 סיבות: ייחודיות 2 התופעות (בולטות מזווגת), או בשל רצון למצוא קשר (ציפיות מוטעות).
קישור בין תופעה שהיא מיעוט (עבירה פלילית) לבין אוכלוסיה שהיא מיעוט (ערבים) קל לקישור בשל המתאם המדומה, כך שהוא מהווה סיבה ליצירת סטראוטיפ.
המתאם המדומה גם מסביר את שימורם של הסטראוטיפים – אנחנו מצפים למצוא את הקישור בין קבוצות אלו ולכן קיומה של הוכחה אחת לסטראוטיפ מאוד בולטת לנו, מעבר לדוגמאות שסותרות אותה.
הסברים לשימור סטראוטיפים
1.       הטיית האישוש –הטייה שמאפיינת את האופן בו אנשים בוחנים את השערותיהם: הנטייה  לשים לב למידע שמתיישב עם מה שהם מאמינים בו ולהתעלם מהמידע שסותר את אמונה שלהם. בפרט אנשים נוטים להתעלם ממידע שסותר את הסטראוטיפ, ולכן הוא קשה לשינוי.
2.       הטיה לשונית בין קבוצתית (עצם השיח הסטראוטיפי) – הטייה זו מתייחסת לאופן שבו אנשים מתארים את התנהגות הזולת. כאשר ההתנהגות של הזולת תואמת את הציפיות של המתבונן תהיה לו נטייה לתאר אותה באופן מופשט, במונחים של תכונות של הזולת, כך שהתיאור יכלול היסקים לגבי טבעו של המתנהג (אבא איש אלים). כאשר ההתנהגות של הזולת לא תואמת את הציפיות של המתבונן תהיה לו נטייה לתאר אותה באופן קונקרטי במונחים נסיבתיים של האירוע עצמו (אבא הרביץ לאמא).
למה זה עוזר לשמור על הסטראוטיפ? אם ההתנהגות של הזולת היא סטראוטיפית השפה בה נשתמש כדי לתאר אותה היא סטראוטיפית וזה משמר את הסטראוטיפ.
מנגד – אם ההתנהגות לא סטראוטיפית, נתאר אותה במונחים קונקרטיים / לא סטראוטיפיים. לא נתייחס לתכונות של אנשים אלא למה שאנו רואים וזה מונע שינוי בסטראוטיפ.
אם הולנדים ייכנסו למגרש בריצה ואין לנו עליהם סטראוטיפים של ונדליסטים (בניגוד לאנגלים) אנחנו לא נסתכל ככה על הסיטואציה ולא נגיד את זה וזה מונע ממנו להתקיים / משמר סטראוטיפ בסיטואציה אחרת...)
3.       תת קטגוריזציה – חלק מתהליך הקטגוריזציה. מצב בו האדם נתקל בדוגמה שמפריחה סטראוטיפ, ובמקום לערער על אמינות הסטראוטיפ, הוא יוצר תת קטגוריה בתוכו כך שתתאים לדוגמה המפריכה, ותהפוך אותה לבלתי מייצגת עבור הסטראוטיפ כולו.
תת קטגוריה זו מאופיינת ע"פ תכונות נייטרליות של הדוגמה המפריכה שלא קשורות לסטראוטיפ ומאפשרות לבודד אותה משאר הקבוצה. כך הסטראוטיפ למעשה לא נשבר.
פוליטיקאים הם מושחתים משוחדים ומניפולטיביים. נתקלנו במשהו יפה שפוליטיקאי עשה ולכן נגיד ש"כן, אני עדיין שונא פוליטיקאים אבל הוא קיבוצניק ולכן הוא ככה ככה.."
אי אפשר לחשוב ללא סטראוטיפים כי אנחנו מורגלים לחשיבה כקטגוריזציה, באמצעות קבוצות. אבל המחקר בתחום של הפסיכולוגיה החברתית מראה שקיימים 2 מקרים בהם אפשר בכל זאת להפחית את השימוש בחשיבה סטראוטיפית:
1.  משאבים קוגנטיביים פנויים -  כשהאדם לא עמוס מבחינה קוגנטיבית, אפשר לגרום לחשיבה שלו להיות פחות סטראוטיפית. אם האדם עמוס, בלחץ זמן או ריבוי משימות החשיבה הופכת יותר סטראוטיפית.
2.  משאבים מוטיבציוניים מספיקים – אם נגרום לאדם לרצות להימנע משימוש בסטראוטיפים זה יכול לעזור להפחית אותם: מאפיין אישיותי (אנשים שזה חשוב להם) או חינוך.

No comments:

Post a Comment