Monday, August 6, 2012

פסיכולוגיה חברתית: קבלת החלטות בקבוצה

קבלת החלטות בקבוצה

על פי ממצאי הפסיכולוגיה החברתית, החלטות מתקבלות בצורה טובה יותר מאשר בודדים. אילו השפעות יש לקבוצה עלה אופן שבו מתקבלות החלטות?
כמה מאפיינים לקבלת החלטות בקבוצה:
1.       נטיית הסתכנות – אנשים קיבלו החלטות מסתכנות יותר כשפעלו בקבוצה, מאפשר כשהיו מקבלים את אותה החלטה לבד.
2.       קיטוב קבוצתי – נטיית חברי הקבוצה להקצנה בעמדה הראשונית של הקבוצה, שיכולה ללכת ל- 2 כיוונים: נטיית הסתכנות או נטיית זהירות/שמרנות.
קיטוב קבוצתי סביר שיתרחש כאשר:
·          הקבוצה דנה בנושאים בעלי חשיבות רבה
·         הקבוצה היא בעלת לכידות חברתית גבוהה
·         יש פיזור אחריות – יהיו בקבוצה חברים שיחליטו והשאר אומרים לעצמם שההחלטה תלך ושאן שתלך.
2 הסברים:
              א.    השפעה אינפורמטיבית - תיאוריית הטיעונים המשכנעים – כאשר יש נורמה התחלתית בקבוצה, רוב הדעות והעמדות שיישמעו בקבוצה יהיו בעד הנורמה (זה מה שרוב האנשים חושבים) ויוצגו רק עוד טיעונים לטובת עמדה זו. כיוון שרוב הטיעונים והנימוקים בדיון הקבוצתי יהיו בעד הנורמה, הנורמה תקצין (זה כמו "לשכנע את המשוכנעים"). המידע שנשמע בקבוצה גורם להקצנה של הנורמה כי הוא חד כיווני.
זוהי השפעה אינפורמטיבית – השפעת המידע על העמדות.
              ב.    השפעה נורמטיבית - תיאוריית ההשוואה החברתית / פסטינגר – (תזכורת: קבלת מידע מדוייק על העצמי, אם הרגשות שאני מרגיש סבירים, העמדות שלי נכונות וכו'..)
אם הדיון מתחיל באיזושהי נורמה שקיימת בקבוצה אז רוב הטיעונים יהיו בעד הנורמה, אבל אז תתרחש השוואה חברתית וכל אחד מהנוכחים יבדוק את עצמו מול הנורמה הקבוצתית
(כולם חושבים שצריך להעיף את יוסי מבי"ס ואמא שלו לא, לאט לאט היא תתהה אם היא טועה). נוכח ההשוואה החברתית מרבית מהנוכחים ירצו להרגיש שהעמדות שלהם הולמות את הנורמה ומתאימות לה, וזה עשוי להביא להקצנה, לא בגלל המידע שנמסר אלא בגלל שהחברים רוצים להרגיש שהעמדות שלהם מתאימות לנורמה. אין פה שכנוע אלא תהליך של השפעה חברתית. זוהי השפעה נורמטיבית. אנשים יקצינו את הדעות שלהם כדי להישמע יותר צודקים ביחס לנורמה (לתת תמיכה נוספת לנורמה הזו)
ישנן 2 דרכים לקבלת החלטות בקבוצות = חשיבה קבוצתית
1.       סיעור מוחות (אוסבורן) – טכניקת דיון קבוצתי שמאפשרת לחברים להביע כל רעיון, ללא חשש מביקורת (אין צנזורה, גינוי, לחץ חברתי וכדומה). הדגש הוא על כמות רעיונות (פחות מודדים את האיכות). לטענת אוסבורן זו דרך טובה יחסית שמשפרת את היצירתיות של הקבוצה. (היפוכה של החשיבה הקבוצתית מן הבחינה היצירתית והעדר הקיבעון המחשבתי)
בפועל זה בד"כ לא קורה כי בקבוצה יש נטייה לגבש עמדה אחידה לקבוצה, ולכן להתעלם מעמדות מסויימות וכו'.
2.       חשיבה קבוצתית – תהליך דיון בקבוצה שמשקף את השאיפה של קבוצה לתמימות דעים, גם במחיר התעלמות מהעובדות ומהערכות מציאותיות. סוג של קבלת החלטות שמושפע מלחץ ליישר קו. מדכאת את היצירתיות ומובילה לקיבעון מחשבתי.
תתרחש כאשר:
              א. לכידות הקבוצה היא גבוהה – יש נטייה לדחות דעות שפוגעות בלכידות
              ב.  מבנה הקבוצה - חברים ותיקים בעלי רקע משותף נוטים להימנע ממחלוקת (כדי שלא לפגוע בחברות).
               ג.  מנהיג חזק וסמכותי – מנהיג כזה לא סובל מחלוקת
              ד.  הקשר מצבי - הקבוצה נדרשת לקבל הכרעות מהירות במצבי לחץ
מאפיינים של חשיבה קבוצתית (להתמקד ב- 3):
              א. אשליה של אי-פגיעות – בסיטואציה של חשיבה קבוצתית נוטים חברי הקבוצה לנהוג באופטימיות מופרזת שגורמת להם להתעלם מאותות סכנה ("יהיה בסדר", "אין לנו מה לדאוג").
              ב.  רציונליזציה
               ג.  אמונה ללא סייג במוסריות הקבוצה ובצדקתה
              ד.  ראייה סטריאוטיפית של האויב
              ה. לחץ לקונפורמיות – כל סטייה מדת הרוב מעוררת גינוי. המתנגדים זוכים לעוקצנות במקום תגובות ענייניות ("שוב אתה קופץ?")
               ו.  צנזורה עצמית
               ז.  אשליה של אחדות דעים – הקבוצה שואפת לאשליה של אחדות דים כדי לתת תוקף להחלטה ("אני רואה שכולנו מסכימים")
              ח. שומרי מחשבות
המלצות למניעה: (להתמקד ב- 2-3)
              א.      להיות מודעים לתופעה
              ב.       מנהיג סובלני ופתוח
               ג.       עידוד הבעת דברי ביקורת
              ד.       תפקיד "מתנגד"
              ה.      קבוצות משנה ודיון ביניהן
               ו.       הימנעות בראיה סטריאוטיפית של האויב
               ז.       דיון פתוח נוסף על החלטה שהתקבלה
              ח.      צירוף מומחים חיצוניים לדיון

No comments:

Post a Comment