Sunday, August 5, 2012

פסיכולוגיה חברתית: התנהגות ועמדה – דיסוננס קוגנטיבי


פסיכולוגיה חברתית: התנהגות ועמדה – דיסוננס קוגנטיבי


תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי / פסטינגר
דיסוננסקוגנטיבי – מצב פסיכולוגי לא נעים של חוסר איזון, חוסר נוחות. איזשהו מתח / עירור. מייחסים את המצב הלא נעים הזה למודעות שיש לנו לחוסר עקביות בין אמונות/עמדות שאנו מחזיקים בהן או בין עמדה להתנהגות.

לתיאוריה 3 הנחות ייסוד:

1.       לאדם יש מניע רציונאלי לשמור על עקיבות קוגנטיבית = מצב בו אמונות, עמדות והתנהגות (קוגניציות) מתאימים זה לזה ולא יוצרים קונפליקט.
2.       מצב של חוסר עקיבות קוגנטיבית (סתירה) מלווה לעתים בתחושה לא נעימה של מתח, שכוללת עירור פיסיולוגי – תחושה זו מכונה ע"י פסטינגר דיסוננס קוגנטיבי.
3.       השאיפה של האדם לשמור על עקביות עשויה באופן פרדוקסלי להוביל אותו להתנהגות לא הגיונית ודיספונקציונאלית (=לא תורמת להסתגלות) והיא לשנות את ההתנהגות/העמדות שלו כי הן לא תואמות זו לזו.
עוצמת הדיסוננס מושפעת מ- 3 גורמים:
א.      חשיבות הנושא לאדם ומידת המעורבות שלו – נושא חשוב יותר, עוצמה גדולה יותר. מצב המים בכינרת פחות חשוב לי מהמשקל שלי ולכן דיסוננס של משקל יהיה גדול יותר מדיסוננס של בזבוז מים.
ב.      מספר הקוגניציות מעוררות הדיסוננס – יותר קוגניציות, יותר עוצמה. אם אני יודע שלהשמין זה מסוכן, ועדיין אוכל זה פחות עוצמתי מאשר אם גם אני אוכל וגם חבר שלי לקה בהתקף לב מהשנה לא מזמן.
ג.        מספר הקוגניציות שמשככות את הדיסוננס (תורמות לתחושת קונסוננס) אני יודעת שמישהו במשפחה מאוד השמין אבל עדיין בריא.
מי שחווה דיסוננס יישאף להפחיתו באחת הדרכים הבאות (לפי הגורמים שהשפיעו על העוצמה):
א.      לשנות את אחת הקוגניציות (ההתנהגות או איזושהי עמדה שתורמת לדיסוננס):
·         שינוי התנהגות להפסיק לאכול
·         לבטל את אחת הקוגניציות שתורמות לדיסוננס ("אני בעצם לא צריך דיאטה")
ב.      להקטין את חשיבות הקונפליקט ("בעצם לא איכפת לי שאני שמן")
ג.        להוסיף קוגניציות משככות דיסוננס ("מוס שוקולד ממש מזין")
ׁנבחר במה שדורש מאיתנו פחות מאמץ..ׂ
יש כמה סוגים של דיסוננס:
הצדקת התנהגות סותרת עמדה (אין הלימה בין העמדה להתנהגות)
ככל שיש לאדם פחות סיבות להתנהג בניגוד לעמדתו, הדיסוננס אצלו גדול יותר, ולכן גדל הסיכוי שהוא יישנה עמדתו בפועל (להפחתת הדיסוננס, כדי להעלים את אחת וקוגניציות המעוררות את הדיסוננס).
אדם שיקבל 100 שקל על התנהגות בניגוד לעמדה ירגיש פחות צורך לשנות את עמדתו מאשר אדם שיקבל שקל עבור התנהגות בקשר לעמדה.
1.       הצדקת מאמץ – השקענו ממש הרבה בשביל משהו שלא חשוב לנו, זה תחושה של חוסר נוחות: הניגוד בין המאמץ הגדול לבין הערך של המטרה / ההישג הוא מצב מעורר מתח. בעקבות מצב זה האדם יפעל לתיקון אי ההתאמה והדרך הנוחה לעשות זאת היא לשנות את העמדה ביחס למטרה. רוב החיילים שלחמו במלחמה חושבים שהייתה מוצדקת, לעומת מיעוט באוכלוסיית העורף שחושב זאת.
2.       הצדקת החלטות קשות – אנחנו מתלבטים בין כמה אלטרנטיבות, וכל אחת שהחלופות שנבחר, כוללת בתוכה ויתור על חלופה אחרת, ובעיקר אנחנו מוותרים על היתרונות בחלופה של בחרנו. כדי לפתור את הדיסוננס נבליט את חסרונות החלופה שלא בחרנו ואת היתרונות של זו שכן.
3.       דיסוננס בעקבות ציפיות שהתבדו
דווקא ציפיה שמתבדה, גורמת לאדם לחזק אמונתו בגורם שהביא לציפיה, ולנסות שכנע אנשים אחרים באמונה זו.
האכזבה מהציפיות קשה ולכן אנחנו מוסיפים קוגניציות שירככו את הקושי. זה מקטין את הדיסוננס של הציפיה והאמונה הגדולה מול הכישלון, האכזבה והלעג מהסביבה. לכן האדם יחזק אמונתו ואף ינסה הפיצה, יותר כאשר היא התבדה מאשר לפני כן. (ניסוי ב- 260)
4.       הרתעה לא מספקת
יש לנו צידוק או משהו שמרתיע אותנו מלבצע פעולה.
אם ההרתעה מספיק גדולה – נימנע מהפעולה, ויש סיבה/תירוץ לאי העשייה. (אין דיסוננס)
אם ההרתעה לא מספקת (היא קטנה) – לא נימנע מהפעולה ויווצר דיסוננס.
4 תנאים לעירור הדיסוננס (ארבעת השלבים בתהליך העירור)
1.       התנהגות סותרת עמדה שתביא לתוצאות שליליות.
2.       תחושת אחריות אישית. האחריות מורכבת מ- 2 גורמים: 1. חופש הבחירה של האדם לבצע את ההתנהגות, 2. אמונת האדם שאת התוצאות השליליות להתנהגות היה ניתן לצפות מראש
(אחרת זה לא באמת אשמתו)
3.       עירור פיזיולוגי – בזמן הדיסוננס האדם מרגיש עירור פיסיולוגי (מחקר אף הראה שאם מעכבים את העירור באמצעות כדורי הרגעה לא יהיה שינוי עמדה, האדם לא ירגיש צורך להביא לשינוי).
4.       ייחוס העירור לפיסיולוגי להתנהגות האדם (אם אני מזיעה סתם כי חם לי לא אשנה את עמדתי)

No comments:

Post a Comment