Friday, August 3, 2012

פסיכולוגיה חברתית: צרכים והיבטים מוטיבציוניים

פסיכולוגיה חברתית: צרכים והיבטים מוטיבציוניים


צרכים / היבטים מוטיבציוניים
צורך – חוסר שאנחנו שואפים למלא. ככזה הוא בהכרח משפיע על ההתנהגות שלנו (אם זה צורך פיסי, רעב – אנחנו נחפש אוכל; אם זה צורך נפשי, אנחנו נח]ש חברה/הקשבה או מה שחסר)
נציין 4 צרכים שקשורים למושג העצמי:
1. הצורך להשיג מידע מדוייק אודות העצמי
אנחנו רוצים לגבי עצמנו מידע כמה שיותר אמיתי ומדוייק כדי שההערכה העצמית שלנו תהיה מדוייקת (כדי שנדע מה אנחנו יכולים, איפה המגבלות שלנו, מכאן שגם יש לזה ערך הסתגלותי).
קיימות תיאוריות שמסבירות מה אנחנו עושים כדי מלא את הצורך הזה:
·         תיאוריית ההשוואה החברתית / פסטינגר
הנחת המוצא של התיאוריה – האדם מעוניין להעריך את עצמו באופן מדוייק.
לפי פסטינגר יש לנו 2 דרכים להשיג מידע כזה על עצמנו, לפי סדר עדיפות הבא:
1.       יש לנו מדד אובייקטיבי שאנחנו יכולים להשוות את עצמנו אליו  (יש לי ספר באנגלית שאני כיולה לנסות לקרוא אותו ולראות אם אני אצליח)
2.       במצבים ללא מדדים אובייקטיבים, אנחנו משווים למדדים חברתיים.
התיאוריה מתמקדת בסוג האנשים שנשווה עצמנו אליהם וטוענת שאנחנו נשווה לאנשים שדומים לנו
(עם אותו רקע כמונו באנגלית)
כלומר, ככל שיש פער גדול יותר ביכולות בינינו לבין מישהו אחר – אנחנו פחות נשווה את עצמנו אליו (אין טעם לשחק שחמט עם אלוף העולם, זה לא יוסיף לי הרבה מידע). באופן כללי, אדם יעדיף להיות עם דומים לו מאשר שונים ממנו (זו הדרך היחידה להערכה עצמית מדוייקת). (לכן גם אנשים בקבוצה הטרוגנית פועלים לצמצום הפערים ביניהם)
·           תיאוריית ההיכרות עם העצמי / טרופה
גם בבסיס התיאוריה הזו ההנחה שלאדם יש מוטיבציה ללמוד על עצמו ולפתח הערכה מציאותית של יכולותיו.
התיאוריה גורסת שאנו שואפים לקבל מידע מפורט בתחומים בהם אנחנו פחות מכירים את עצמנו. כאן ההתמקדות היא בסוג הפעילות שנבחר לבצע כדי לספק את הצורך: אנחנו נעדיף לבצע פעולות חדשות, שיתנו לנו מידע חדש לגבי עצמנו (ביצוע פעולה שאנחנו יודעים שאנו יודעים לבצעה לא תיתן לנו מידע חדש).
נניח שאני מגדירה את עצמי כבינונית במתמטיקה ואני צריכה לבחור מטלה לבצע. אני אבחר מתוך מטלה (קלה, בינונית קשה) את המטלה הבינונית – אם אני אבחר את הקלה אני מניחה שאצליח, את הקשה אני כנראה אכשל, על הבינונית יש לי הכי פחות מידע. הבינונית תספק לי הכי פחות מידע על היכולות שלי.
לכן, מי שיודע שהיכולת שלו אינה נמוכה בתחום מסויים ייבחר לבצע מטלה קשה שתבחין אם הוא בינוני או טוב בתחום (ולא מטלה קלה שלא תספק לו מידע), כנ"ל בכיוון ההפוך.
המוטיבציה לבחור מטלות כאלו (מוטיבציה להיכרות עם עצמי) תהיה יותר כאשר יש לנו מצב רוח חיובי (לא נעים לגלות שאנחנו לא טובים..)

2. הצורך בהאדרת העצמי ובהגנתו
האדרת העצמי- הצורך לראות את העצמי באור חיובי: להרגיש מוצלח ולהיות מוערך ע"י אחרים. נחלק ל- 2 סוגי שאיפות:
·      השאיפה להאדרה עצמית -  אוסף דפוסי חשיבה והתנהגויות שמטרתן להעלות את ערך העצמי. מי ששאיפה זו דומיננטית אצלו תהיה לו נטייה לסגנון חשיבה מהסוג: "אם אצליח מה ארוויח מזה?", הוא יציב לעצמו אתגרים, מטרות ויעדים יותר מורכבים כדי לראות שהוא מצליח בהם.
·      השאיפה להגנה על דימוי העצמי – אוסף דפוסי חשיבה והתנהגויות שמטרתן למנוע ירידה בערך העצמי. אדם ששאיפה זו דומיננטית אצלו נוטה לחשוב בסגנון: "אם אני אכשל מה אני עשוי להפסיד מזה?" , הוא יימנע מאתגרים ממטרות ומיעדים כדי להימנע מהכישלון בהם. באופן פרדוכסלי זה כמובן מוביל לירידה בערך בעצמי.

ביטויים שונים של הצורך בהאדרת העצמי ובהגנתו

1.       ייחוסים המשרתים צורך זה:
1.1     הטייה לטובת העצמי – תפיסת הצלחות כנובעות מגורים פנימיים, כשלונות מחיצוניים.
1.2     חבלה עצמית – פעולה שאדם נוקט בה שמפחיתה את הסיכוי להצליח דווקא במשימות משמעותיות וחשובות לעצמי. חבלה עצמית נפוצה כאשר:
a.    קיים איום על מימד חשוב בעצמי
b.    כשמעשה החבלה נתפס כלגיטימי
c.     הביצוע אינו מתוגמל בגמול מוחשי
חבלה עצמית נחשבת ע"י פסיכולוגים לאסטרטגיה "מאוד מוצלחת": אם תצליח למרות החבלה תתקיים האדרה עצמית. אם תכשל מתמלא הצורך בהגנה.
אנשים שמשתמשים בחבלה עצמית לצורך האדרה בד"כ בעלי ערך עצמי גבוה. מי שמשתמש בחבלה עצמית לצורך הגנה הוא בעל ערך עצמי נמוך. (להכיר את הניסוי מהספר)
2.       תיאוריית שימור ערך העצמי / טסר
לתיאוריה 2 הנחות:
·         לאדם יש צורך לשמור או להעלות את הערך העצמי שלו
·         ליחסים שלנו עם אנשים משמעותיים יש השפעה על ערך העצמי שלנו.
כאשר היחסים של האדם הם עם זולת מאוד מצליח עשוי להתרחש אחד משני תהליכים:
·      השתקפות – ערך העצמי עולה בעקבות הקרבה לזולת מצליח
·      השוואה (תחרות) – ערך העצמי יורד בעקבות הקרבה לזולת מצליח.
כיצד נדע מה ייקרה? לפי מידת הרלוונטיות של התחום בו הזולת מצליח לאדם: רלוונטיות גבוהה = השוואה, רלוונטיות נמוכה = השתקפות
מה ייקבע את עוצמת התהליך? 2 גורמים:
·      איכות הביצוע של הזולת – ככל שהאיכות טובה יותר התהליך יהיה יותר עוצמתי.
·      מידת הקרבה לזולת – ככל שהקרבה גדולה יותר התהליך יותר עוצמתי.
במקרה של השוואה ניתן לנקוט ב- 4 מהלכים אפשריים:
·      לשנות את מידת הרלוונטיות של התחום
·      לשנות את טיב היחסים (להתרחק)
·      לשפר את הביצועים שלך או לשכנע את עצמך שהביצועים שלך טובים / שהכשרון טוב וזה פשוט עוד לא בא לידי ביטוי
·      להשפיע על ביצועי הזולת (להכשיל את השני)
3. הצורך להימנע מעמימות
צורך זה מבטא את השאיפה של האנשים להימנע מחוסר וודאות, ולהעדיף את מה שמוכר, יציב וצפוי. לצורך זה יש השפעה על ההתנהגות שלנו כפי שבאה לידי ביטוי בתיאוריית האימות העצמי.

תיאוריית האימות העצמי

תיאוריה זו מניחה שלאדם צורך לשמור על מושג עצמי יציב ולהימנע משינויים בהערכה העצמית.
התיאוריה גורסת שנעדיף מידע שתואם את תפיסת העצמי שלנו כפי שהיא, שכן הוא נתפס כאמין ומדוייק, אפילו אם הוא שלילי ומוביל לירידה בערך העצמי. לכן, פעמים רבות אנשים מעדיפים להיות בקשרים עם מי שרואה אותם כפי שהם רואים את עצמם.
סוואן בדק איזה משוב אנו מעדיפים לקבל וגילה שאנשים מעדיפים לקבל משוב אמיתי שלילי (אין האדרה עצמית) לעומת משוב שקרי חיובי (יש האדרה ואין אימות).
כשהרחיבו את המחקר גם ליחסים בין בני זוג גילו שהתוצאות תלויות בעומק היחסים, כשרק מכירים מעדיפים חנופה (האדרה עצמית חשובה יותר מאימות עצמי), בהיכרות מעמיקה מעדיפים משוב אמיתי (אנשים רוצים לדעת שבחרו להתקרב אליהם כפי שהם ושאוהבים אותם באמת, אימות עצמי יותר מחנופה).
1.       הצורך בייחודיות
הצורך בייחודיות - הצורך של הפרט להרגיש מיוחד בעל תכונות ומאפיינים הייחודיים לו.
1.       סינדר ופרומקיןהנחת הייסוד היא שלפרט יש צורך בייחודיות.
התיאוריה גורסת שאנשים נוטים להתחבר לדומה להם, אבל במידת דמיון בינונית (יש לפרט רצון להיות ליד מי שדומה לו, ועם זאת הצורך הייחודיות ירחיק אותו ממי שדומה לו ביותר).
2.       תיאוריית הייחודיות האופטימלית / ברוור.
מתארת שני צרכים מנוגדים:
·      הצורך להיות ייחודי
·      הצורך בשייכות, להרגיש חלק מהקבוצה.
הפיתרון לפי ברוור הוא העדפה לקבוצות בינונית – יש שייכות ועם זאת קיימת ייחודיות כי הקבוצה של גדולה מדי ומתקיים איזון בין שני הצרים.

ייחודיות של הזהות האישית

ייחודיות של הזהות החברתית

No comments:

Post a Comment