Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: שוק העבודה

מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: שוק העבודה
לגבי שוק העבודה לכלכנים יש הנחה דומה לזו שיש להם על שווקים בכלל. ההנחה היא שהשוק העבודה הוא כמו כל שוק אחר ובו הסחורה היא עבודה, לעבודה יש ערך ומעסיקים משלמים בתמורה לעבודה. לכן אפשר לחשוב בתפיסה המופשטת על שוק העבודה כשוק של קונים ומוכרים ובו העובדים מוכרים את עבודתם ואילו המעסיקים קונים את העבודה הזו. לכאורה גם כאן גמו בשוק רגיל של סחורות נדמה שיש כאן שוק שבו הקונים (המעסיקים) יקנו את העבודה הטובה ביותר תמורת המחיר הנמוך ביותר שהם יכולים לשלם. העובדים ירצו למכור את העבודה הנחותה ביותר תמורת השכר הגבוה ביותר ושוק העבודה ייצור שיווי משקל, יגדיר מה השכר הנכון שינתן לכל עובד.
ההנחה כאן היא שיש לנו מידע מלא, גם למעסיקים וגם לעובדים אודות כל הזדמנויות העבודה הפתוחות ביניהם ואודות השכר שמעסיקים משלמים תמורת העבודה שהם יכולים להציע ולמעסיקים יש מידע מלא על העבודה שעובדים יכולים לספק להם ועל התמורה שהם יכולים לתת לעבודה זו.
זו הנחה בעייתית. התפיסה של שוק עבודה כשוק חופשי בו כולם יכולים לקנות הכל ולמכור הכל ולהחליט על המחירים, שוק העבודה לא עובד כפי שכלכלנים היו מצפים שהוא יעבוד וישנם שיקולים אחרים, חברתיים ולא כלכליים שמשפיעים על השוק.
היום רוצים לדבר יותר על המבנה המיוחד של שוק העבודה בו ה__יותר מורכבים ממה שנחשוב.

הבחנה בין שוק עבודה ראשוני ומשני. או מרכזי ופריפריאלי. טענה שבאה מחוקרים שהם ברובם יוצאים מפרדיגמה ניאו מקסיסטים אומרים – המחשבה על שוק אחד בו כולם יכולים להתחרותעל הכל היא לא מעשית. אפשר לחשוב על שני שוקי עבודה. הן מבחינת העובדים והן מבחינת המעסיקים. שוק העבודה הראשוני מורכב ממעסיקים של ארגונים גדולים, תעשיות גדולות כמו הייטק בנקאות תעשייה כימית מגזר הממשלתי. ארגונים מבוססים כלכלית. יש מערכת מסודרת של קביעת שכר, המדינה בודקת ומפקחת עליהם. חוקי העבודה נאכפים. מחויבים לשלם פנסיה ומשכורות בזמן, מחויבים לתת תנאי עבודה בסיסים. בד"כ עובדים עובדים שיש להם הון אנושי ותרבותי מתאים, הם בעלי השכלה מסודרת, יודעים לכתוב קורות חיים, גרים קרוב למרכזים בהם פועלים ארגוני שוק העבודה הראשוני, נגישות לשוק העבודה הראשוני.
עובדים בשוק העבודה הראשוני יהיהו בד"כ משכילים יותר, חלק מהאליטה או בעלי קרבה אליה, גרים במרכז ולא בפריפריה. עובדים עם משאבים חברתיים מפותחים יותר. לעומת זאת שוק העבודה המשני מורכב מארגונים קטנים יותר. קבלנים קטנים, מתפרות, חנויות קטנות. כשאנחנו חושבים על הכלכלה ועל שוק העבודה רוב האנשים עובדים בדברים שיחשבו קרובים לשוק העבודה הראשוני. יחסית מקומות עבודה מוסדרים. מי שעובד בשוק עבודה לא ראשוני הם בד"כ סטודנטים – מלצרים, שומרים וכיו"ב. מאפייני שוק עבודה משני – הרבה חוסר סדר, תעסוקה זמנית, אין העסקה לטווח ארוך, אין אפשרויות קידום, עובדים באים והולכים, העבודה אינה בשכר קבוע או ידוע מראש. מעסיקים לא תמיד משלמים את כל השכר, עבודות זמניות בעיקר, מעט תלות של המעסיק בעובד, אין ידע מיוחד שיקשה על המעסיק לפטר אותו.
תנאי העבודה בשוק הראשוני בד"כ מדבר על ההעסקה לטווח ארוך, אפשרויות קידום ועליה בדרגות השכר. משלמים דמי פנסיה, דמי השתלמות ביטוחים וכו. בשוק המשני משלמים על עבודה פר שעה, אין התקדמות וכמעט אין ותק, המחויבות של המעסיק לעובד היא מינימלית, אין תהליכי הכשרה, המעסיק לא משקיע (קורסים ארוכי טווח שמשפרים כישורים של העובדים). הטענה של הספרות הזו שמדברת על שוק עבודה דואלי היא שהמעבר משוק העבודה המשני לראשוני הוא כמעט בלתי אפשרי. בתפיסה של שוק עבודה חופשי נדמה שיש שוק עבודה אחד, אנחנו נכנסים אליו ואט אט המצב שלנו משתפר. הטענה של חוקרי שוק עבודה דואלי היא שיש אנשים שבגלל סיבות חברתיות אין להם גישה לשוק הראשוני. ארנרייך היא דוגמה למלכודת של שוק העבודה המשני. אישה משכילה ממעמד בינוני גבוה עם ביטוח רפואי של מעמד זה, מערך תמיכה שלו. כשהיא משאירה את כל הסממנים האלה של המעמד הבינוני מאחוריה והדבר היחידי שהיא לוקחת איתה לעולם בו היא מסתווה ומשתתפת בשוק העבודה של נשים עניות הוא .. היא מנסה למצוא את דרכה בתוך העולם בלי המשאבים שעמדים לרשותה בחייה הרגילים. מצבה טוב יותר מרוב האנשים העניות אך היא נכנסת לשוק העבודה עם המשאבים שנשים עניות נכנסות עימם לשוק העבודה. מבינה שכדי לקבל עבודה היא צריכה מגורים – שכר דירה. אם היא לבד אין לה חסכונות, ויכולת להשאיר ערבות בנקאית או תשלום שכר דירה ראשון מראש, היא שוכרת חדר במוטל בו אין מטבח, עולה יותר משכר דירה אמיתי. היא מתחילה לעבוד בשכר מינימום. אין זה משנה איזה עבודה – מלצרית חדרנית או מוכרת בסופר. אין לה קשרים שיסייעו לה במציאת עבודה, לכאורה אין לה השכלה שתאפשר עבודה הולמת, אין לה תארים, אין לה ידע שיאפשר למצוא עבודה בשוק העבודה הראשוני. היא נכנסת לשוק עבודה בשכר מינימום, שוק עבודה משני.
בשוק המשני העבודה לא חייבת להיות במשרה מלאה, אין בכלל ביטוח רפואי (שהוא יקר בפני עצמו בארה"ב – הוא פרטי). ארנרייך מתארת שנקודת המוצא שלה, שכלכלנים וקובעי המדיניות מניחים שיש דרך להסתדר עם שכר מינימום ושלעניים יש דרכים נסתרות להתקיים עם שכר מינימום. היא מנסה להראות איך קיימת כלכלה שהיא אחרת לגמרי מזו המוכרת לחוקרים שהם לרוב בני המעמד הבינוני. כלכלה בה אם היא חולה מפטרים אותה מהעבודה, אם אין לה עבודה היא מגושרת מדירתה ואין לה איפה לגור.
.....
אם נחזור לחשיבה המרקסיסטית, נראה שככל שהמדינה מסירה ומאמצת את תפיסת העולם של השוק החופשי,
....
נוצרת תחרות מא דחריפה על העבודה. בתנאים האלה הסימטריה בין המעסיקים והמועסקים שכן הנחת השוק החופשי מניחה סימטריה – לכל צד יש מידע מלא ויכול לנהל מו"מ ולהגיע לעמק השווה – כאשר המדינה בעצמה מקבלת את העמדה הזו ולא פועלת להגן על אחד הצדדים היא מתעלמת מחוסר הסימטריה, מתעלמת מיחסי הכח שבתוכם משוקע שוק העבודה ומתעלמת מכל המנגנונים החברתיים שמצמצמים את אפשרות העובדים לנהל משא ומתן הוגן.
שוק העבודה משוקע במנגנונים חברתיים, היררכיות חברתיות, גם של כוח גם של יוקרה, גם של מעמד, של נגישות, אתניות, מרכז ופריפריה. כל אלה מגדירות את יכולתם של העובדים לנהל משא  ומתן בתוך שוק העבודה להגיע לעבודה שהולמת את כישוריהם ולהגיע לשכר שהולם את ההשקעה שלהם והכישורים שלהם.


No comments:

Post a Comment