Thursday, April 26, 2012

מבוא למחשבה מדינית


מחשבה מדינית מערבית ראשיתה בפילוסופיה שהתעוררה ביוון (ראה הפילוסופיה היוונית). יש קשר הדוק בין פילוסופיה ומדע המדינה. סדרי חברה ומדינה הם פונקציה של האופן שבני אדם תופסים את עצמם ואת היחסים שלהם עם בני אדם אחר. תפיסה זו מנוסחת במחשבה. החל מתקופת יוון ואילך נתפסת כביטוי לתבונה. היכולת התבונית נתפסת כייחודית לאדם ונגזרת של מאמץ שלו להבין אותה.
באלף הראשון לפנה”ס חלו תמורות בהכרה האנושית, באופן שתרבויות שונות פיתחו תפיסות אדם ועולם שמלוות אותנו עד היום. התרבות של רוב העולם היום מגיעה מתקופה זו. כל מאות אלפי השנים לפני כן, נקראות התקופה הקודמת. ביוון, זו התקופה המיתית שקודמת לתקופת הלובוס (התקופה בה התבונה פועלת). חל למעשה שינוי עמוק ומהותי בתפיסת האדם את עצמו. ביוון תפס את עצמו כישות תבונית. ברגע זה, החל מפענח את העולם בעצמו, בכוחות שכלו. המשמעות בכך היא שהוא אינו פועל למתווכים שמחוצה לו (אלים, אלילים, מיתוסים).
המחשבה המדינית מתעוררת כאופן של תיאור עולם ביוון. שאלותיה המרכזיות:
  1. מהו האדם?
  2. מהו צרכיו?
  3. מי יקבע איך צרכים אלה ימומשו באופן מיטבי?
  4. מי מכריע בין אדם לחברו לגבי אופן מימוש הצרכים?
  5. מהו מקור הלגיטימציה לתשובות הקודמות, מי יאמר שעניתי נכון? הזרוע, התבונה, אלוהים, מקריות?
חלה התעוררות של הוגים רבים אל עבר תבונתם כיכולת אישית אנושית שחשוב ללמוד ולהפעיל ובאמצעותה לסדר את העולם שלהם. הגילוי החשוב ביוון היה גילוי התבונה כיכולת אנושית ששכלולה היא פונקציה של רצון האדם הפרטי לשכלל אותה ויכולתו לעשות כן.
סיכומים במחשבה מדינית


No comments:

Post a Comment