Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: הבניית זהות

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: הבניית זהות
חשוב לראות את תהליך הבניית הזהות כתהליך דינאמי, לעולם איננו נפסק. אנשי גישת האינטראקציה הסימבולית המוקדמים שעבדו בשנות ה20 של המאה ה20 בעצם פיתחו במקביל לפרויד, קצת אחריו, חשיבה אחרת על תהליך ההיווצרות של מה שאנחנו מכנים העצמי החברתי. תהליך ההיווצרות של אותו ייצור שהוא חלק מחברה. בונים את הטיעון שלהם אל מול הטיעון הפרוידיאני והוא הרבה פחות קונפליקטואלי והרבה יותר אינטראקציוני מזה של פרויד.
הגישה האינטראקציונית מבליטה את האינטראקציה המתמדת הקיימת בין פרטים בחברה.
פרויד מציב בלב האישיות את האיד id שמורכב מיצרים. בעיקר היצרים של מין ומוות והאגו הוא משהו שאנחנו נולדים איתו. כמעט ביולוגי. מחוץ לאגו ישנו הסופר אגו. הסופר אגו הייצוג של החברה. החברה מיוצגת באישיות של האדם. מייצגת את התכתיבים החברתיים את הדרישות החברתיות, הערכים, המנהגים, הנורמות. האגו שהוא האישיות הבוגרת שלנו הוא תוצאה של מפגש קונפליקטואלי בין היצרים שרוצים לפרוץ לבין הלחצים של החברה שלוחצים על היצרים האלה מבחוץ, שמונעים את ההתפרצות שלהם. האגו הוא מקום של התנגשות בין היצרים הבוערים לבין המכבש שמופעל ודוחף אותם פנימה. יש אחדים שהקונפליקט קשה יותר ואחרים שהקונפליקט יותר פשוט אצלהם. הקונפליקט הוא המקור של הפתולוגיות האישיותיות. כאשר האדם לא מצליח לגשר בצורה טובה על הניגוד בין האיד לבין התביעות החברתיות מסיבות שונות נוצרות פתולוגיות. התפיסה הבסיסית היא של ניגוד מובנה בין המרכיב האינסטינקטיבי הביולוגי המולד לבין החברה והיחסים ביניהם הם תמיד יחסי קונפליקט. גם כשנוצרת לנו אישיות חברתית נורמטיבית, תמיד יתקיים בתוכה הקונפליקט.
פתולוגיה – כאשר מישהו לא מצליח לרסן את הדחפים שלו.                                                           הסבר מילולי: הפרעה נפשית, משהו לא נורמלי.
הסיפור שלנו בפרויד הוא כדי להמחיש את העניין של מיד וקולי אצלהם האדם המחוברת הוא התוצר הטבעי, הוא לא תוצר של קונפליקטים. הם עוסקים בתהליך דינאמי ולא באישיות אלא בהיווצרות של האדם החברתי שהיא תהליך תמידי והם מדברים על העובדה שבעצם לא ניתן להפריד בין מרכיב ספונטני מולד לבין מרכיב חברתי. לכן האדם הוא תוצר של תהליך דינאמי מתמשך של אינטראקציה בין נטיות איטואיטיביות לבין דרישות החברה. האינטראקציה הזאת היא לא קונפליקטואלית או לא חייבת להיות כזו. אין לנו שום דיבור על פתולוגיות או ניתוח למה הבנאדם הזה הוא מופרע\מוחצן\מופנם. הסוציולוגיה מתעניינת באופן בו היחיד מציב את עצמו או מוצב בחברה.
·         דגש על תהליך הסוציאליזציה כתהליך דינאמי
·         ניגוד לתפיסת התהליך אצל פרויד
·         אצל פרויד האגו הוא מרחב של קונפליקטים בין איד וסופר-אגו, וקונפליקט זה הוא מקור הפתולוגיות
·         אצל קולי ומיד האדם המחוברת הוא תוצר של תהליך דינאמי מתמשך של אינרטקציה בין נטיות אינטואיטיביות לבין דרישות החברה
·         האני במראה – looking glass self : מושג של קולי. המושג מתייחס לאופן שבו אנחנו מייצרים את האני החברתי שלנו אל מול משהו (הסביבה החברתית שלנו). האני במראה אומר ככה, אני הוא לא מה שאני חושב שאני, האני הוא גם לא מה שאחרים חושבים שאני, האני הוא מה שאני חושב שאחרים חושבים שאני. יש לנו כאן תהליך שהוא כל הזמן דינאמי ואף פעם לא נפסק בו אנחנו מפתחים את המחשבה שלנו ויכולת הניתצוח שלנו על מה שאחרים חושבים ויש לנו תהליך תמידי של אינטראקציה בו האני שמסתכלת במראה משתנה תוך כדי שהוא מסתכל במראה. גם האחרים וגם אני משתנים כל הזמן אחד אל מול השני.
·         אצל מיד: אבחנה בין I  ל – me  ואבחנה בין play  ל- game : ניתוח רחב יותר מקולי ויותר רב מושגי. חלוקה סכמתית יותר. מפריד בין אני I  ועצמי me  חלוקתו קרובה יותר לזו של פרויד. האני הוא החלק הספונטני. אין כאן תפיסה של התנגשות אלא של אינטראקציה תמידית. אין לנו את היצור האנושי שהוא נטול חברתיות.                                                          מיד מציע לנו תפיסה התפתחותית. כאשר הילד בגילאים מאד קטנים מוקף במה שמיד מכנה האחרים המשמעותיים. לרוב אלה בני המשפחה הקרובים. הוא לומד להיענות לתביעות שלהם. בשלב הזה שמיד מכנה אותו שלב ה'פליי' אין הבנה של קיום של כללי פעולה מוכללים שחלים על כולם. אי אפשר להבין נורמות. מבחינת ילד חוקים למשחק הם מה שהם רוצים שיקרה, איין יכולה להבין שיש כללים שהם מקובלים וצריך לנהוג לפיהם. החוקים מוסכמים בין הילד לבין האחרים המשמעותיים. האדם הוא יצור פרשני, הוא מפרש את הסביבה שלו. ככל שהשפה שהיא מערכת של סמלים יותר מפותחת כך האפשרות שלו לחשוב מחשבות מופשטות היא יותר גדולה. ככל השמערכת הסמבולית יותר נרחבת כך אנחנו יכולים לחשוב מחשבות יותר מופשטות. כאשר השפה מתפחת והיכולת לתקשר עם הסביבה מתפתחת גם הבנה של קיומה של מציאות שהיא מעבר לנו (לא במובן של דירקהיים) יש מציאות שמתקיימת גם כשאנחנו לא חיים אותה (?). ואז מתחיל שלב הגיים, משחק שיש לו כללים קבועים. מתפתחת היכולת לקבל את העובדה שיש דברים שאסור לעשות. בשלב הזה מתחילה להיווצר הבנה של האחר המוכלל. מתחילה להתפתח תפיסה של חברה. תפיסה של חברה, משהו מופשט, כללי שיש לו רצונות ממני. אני צריך להתאים את עצמי לרצונות האלה. העצמי החברתי הזה נמצא כל הזמן בנסיןו להבין את הציפיות שמופנות אליו ולמצוא את הדרך שלו בתוך הציפיות.
·         דגש על חשיבות השפה כמערכת של סמלים
·         מסוציאליזציה כחלק מתהליך המיסוד=הפנמה – לדיון בהבניה של זהויות.                                 תהליך הסוציאליזציה הוא חלק מתהליך המיסוד בא לידי ביטוי בכך שהילד או המצטרף החדש לחברה לומדים את הסדר החברתי כפי שהוא. עד המיסוד המציאות היתה נזילה היו הרבה אפשרויות והאנשים זוכרים מה הם בחרו מתוך האפשרויות ולמה. כשמישהו נכנס אל המציאות הזו הוא תופס אותה כאובייקטיבית. השלב הראשון של ההבנייה החברתית של המציאות הוא להסתכל בתהליך הסוציאליזציה כחלק מתהליך ההפנמה, המיסוד. בשנים האחרונות יש דיון שנגזר מגישת ההבנייה החברתית של המציאות ועובר לדון בהבנייה של זהויות, לא בהבנייה של הזהות של העצמי, היחיד אלא הדיון המאוחר יותר עוסק באיך נוצרת משמעות חברתית כמעט מוסכמת לקבוצה מסוימת.
·         מהי המשמעות החברתית של הקטוגריה החברתית? כיצד המשמעות הזו נוצרת? כיצד היא משתנה? כיצד משתנה המובן מאליו הקשור בקטגוריה אליה אנחנו משתייכים?
המשמעות החברתית של רזון או השמנה, השמנה כמחלה. בלי לחשוב על העניין. השמנה כשלעצמה מוגדרת בעיה רפואית. הגישה האינטראקציונית תשאל איך אנשים בעלי עודף משקל הופכים להיות חולים או עצלנים. הגישה ההבנייתית תשאל איך מידה 44 במכנסיים מוגדרת כמידה גדולה אבך בסופו של דבר מוחזרת להיות לגיטימית. אלה יהיו שאלות המחקר של אנשי הגישה ההבנייתית. איך נוצרת ואיך משתנה המשמעות החברתית של קטגוריות, של מאפיין. הגישה מתעניינת בהענקת משמעות חברתית לקטגוריה הזהותית.

תרגיל - דוגמה לניתוח סוגיה על ידי הפרדיגמות:
מגדר: מתייחסת להיבטים של המין. המין מתייחסת להיבטים הביולוגים והמושג מגדר מתייחס לאותן משמעותיות חברתיות שנלוות להיבטים הפיזיים.
·         פונקציונליזם – מדבר על הפונקציה של חלוקת התפקידים. האישה מטפלת בבית ומגדלת משפחה והגבר יוצא לעבוד. התפיסה של דירקהיים מניחה טבעיות של הקטגוריה של גברים ונשים. אלה תכונות מולדות, מאפיינים ביולוגיים וההנחה שיש לשתי הקבוצות האלה מאפיינים שונים אבל עדיין הוא לא מניח שהמאפיינים הביולוגים הם המסבירים את ההבדלים בין המינים ואת חלוקת העבודה. הוא מחפש תשובה חברתית להבדלים האלה. התשובות של דירקהיים נגזרות מהייעוד. מסביר את ההבדלים בצורך החברתי באינטגרציה שמי שממלא את הפונקציה הזאת היא המשפחה. הטענה שלו – חלוקת העבודה מייצרת תלות בי גברים ונשים ולכן בעצם מאלצת אותם לייצר משפחות שהן יולדות ילדים ומאלצת גברים ונשים להמשיך לחיות יחד כדי לשמרה את הסדר החברתי.
·         גישה קונפליקטואלית – איך היא תתייחס לעובדה שבנים ובנות מפנימים ציפיות מהחברה? מאבק בין גברים ונשים. על מה המאבק? על משאבים, על לגיטימציה, היכולת לשלוט במשאבים חברתיים. יש לנו שוב הדרה- כיצד קבוצה אחת מצליחה לשהתלט על משאבים ולדחוק את רגליה של הקבוצה השניה מלהגיע אל המשאבים האלה.                                     הנקודה היא שהקונצנזוס נתפס כחלק ממנגנון השליטה. העובדה שגם נשים וגם גברים מקבלים את התפיסה של חלוקת עבודה נתפסת כמנגנון שמשאיר את הנשים "בבית".                ??.... החשיבות של הניתוח הקונפליקטואלי הוא בזה שיש קונפליקט אבל אנחנו לא מרגישים בו, אנחנו נמצאים במקום שאנחנו רוצים להיות בו. צריך לבוא מהפכן כדי ליצור סוג של תודעה מעמדית. המאמץ התרבותי הגדול הוא לתת לנו להרגיש שכך הדברים צריכים להיות (נשים צריכות לגדל ילדים וגברים לצאת לעבוד הרבה אנשים אומרים שזה מה שהם רוצים, נשים רוצות להשאר בבית ולגדל ילדים לדוגמה.).                                                             שעתוק – כיצד אנחנו מפנימים את אותה תודעה שגורמת לנו להשאר במקום שיועד לנו ע"י החברה ולא להתקומם נגדו. גופמן עסק הרבה בשאלות של מגדר. הוא מדבר על זה שאנחנו מייצרים לעצמינו תפקידים מגדריים בתוך סיטואציות ובשאלה של כיצד נוצרת נשיות לתוך סיטואציות (למשל בארגונים נוצר מצב שהתנהגות מסוימת מוגדרת כנשים ואחרת כגברית. אם אישה מתנהגת כגברית היא נענשת בצורה מסוימת כנ"ל גם לגבי גבר).                           כיצד גבריות ונשיות נתפסות בעיניו של גופמן כהגדרות מצב משותפות. בכל סיטואציה הן מתגבשות מחדש בהתאם להשתנות הסיטואציה.
·         גישה הבנייתית שואלת כיצד נוצרת תפיסה מסוימת של נשיות או גבריות. איך מצב של עבודה בשכר נתפסת כדבר גברי. איך בשנות ה50 וה60 היה מקובל שנשים עוזבות את העבודה והולכות לגדל ילדים. לאורך כל ההסטוריה נשים עבדו, הרבה עבדו במקצועות פיזים (נקיון ובישול) ובקווי ייצור ובחקלאות, זה הגיע לשיא לפני מלחמת העולם השנייה השניה כאשר הגברים בחזית, ונשות המעמד הבינוני נלקחו אל מפעלים לייצור כלי תחבורה ועוד.  אז איך קרה



מבוא לסוציולוגיה -סיכומים
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: דמיון סוציולוגי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: התפתחות הסוציולוגיה והדמיון הסוציולוגי
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: צירים מרכזיים בסוציולוגיה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: הבניית זהות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: דורקהיים על התאבדויות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: היחיד והסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: דירקהיים – מושגים מרכזיים
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מרקס על הסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: האינטראקציה הסימבולית
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: הבנייה חברתית של המציאות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: הפוזיטיביזם והביקורת עליו
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: קונצנזוס מול קונפליקט
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סטייה ואחרות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מגדר 
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים : אי שיויון וזהות מגדרית - מין ומגדר
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: תופעת הריבוד החברתי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מערכת החינוך כמסלול למוביליות או כמערך של שעתוק
מבוא לסוציולוגיה - סיכום: גישות פוסטקולוניאליות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: תרבות
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: תרבות - גישות סוציולוגיות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מקס וובר – פעולה חברתית
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: ארגונים ובירוקרטיה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: וובר - כלוב הברזל של הרציונליות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: האופן בו ארגונים מעצבים את החברה
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה כלכלית
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה של הכלכלה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: יחסי הגומלין בין מדינה, אזרחות ולאומיות בעיצוב הסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה -סיכום: שיחים של אזרחות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: שוק העבודה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: סוציולוגיה פוליטית
סיכומים בסוציולוגיה
סיכומים

No comments:

Post a Comment