מחשבה מדינית: הליברליזם ואדמונד ברק

פתיחה – האדם והליברליזם עד להתגבשות גישת השמרנות:

·         הקשר בין מוסר לפוליטיקה (פטנאם ומקיו ואלי)

·         האם יש זהות לאדם כאדם,

·         הפרויקט של אנשי האמנה החברתית והזכויות החברתיות:

-          דיברו על האוטונומיה של האדם => במובן הפוליטי ובמובן הזהותי.

-          התבונה כמייחדת את האדם: התבונה היא המקור להסבר הפעולה. יש ייחוס לתבונה במובן אוניברסאלי. אוניברסאליות של התבונה: הנחנו שיש תבונה מסוימת לאדם שלאורה אנחנו יכולים לחקור התנהגות פוליטית.

·         קדם-בגרות: האדם נתפס כאדם שאינו יכול להשתמש בשכלו באופן אוטונומי, אלא רק בעזרת גורמים אחרים שמשפיעים על עיצוב תבונתו. אנשי הזכויות הטבעיות, מדברים על מעבר לבגרות: הבגרות היא השתחררות מהכבלים הפסיכולוגים – מהפחד מהשטן, מהרע, מהאלוהים, מאמונות מיסטיות וכו', כל מה שאינו תבוני – ומתן אוטונומיה לתבונה.

·         הרעיון של השתחררות האדם מכבליו: הוא רעיון מכונן לאורך כל המחשבה המדינית.

-          במאה ה-17 ו-18 האדם משתחרר מאמונות, ויש אוטונומיה לתבונה.

-          במאה ה-20, הפאשיזם משחרר את האדם מהתבונה, ונותן אוטונומיה לאינסטינקט הרגשי של השייכות (לאומה, למדינה וכו').

·         אנשי הזכויות הטבעיות (הובס, לוק, הפדרליסט וכו') - כליברליזם: איך משחררים את האדם? אם ניצור מסגרת פוליטית נכונה נשחרר את האדם מהתפיסות שלו: עד היום האדם בתוך מוסדות הדת, הרעיון הוא לגרום לאדם לחיות במסגרות פוליטיות המחייבות אותו להיות אוטונומי, הוא ממיילא יעשה אוטונומי. המטרה היא האזרח.

·         אנגליה וארה"ב => הריבונות תיצור את האוטונומיה והחירות. צרפת => החופש מדת יצור את האוטונומיה.

·         הליברליזם: זה יקח אותנו לחופש.

·         השמרנות: כנגד הליברליזם של אנשי , צמחה השמרנות שאמרה שזה מאוד מסוכן (ולא כמו הפאשיזם שאמר שהליברליזם זה טעות פטאלית וצריך לכוון את האדם לכוון אחר, לשחרר אותו מהתבונה).

·         אדמונד ברק כמייצג התפיסה השמרנית: היום משפיעה על הרפובליקאים בארה"ב. אידיאולוגיה חשובה המייצגת את כל העולם המערבי.

אדמונד ברק – רק היסטורי

·         נולד ב1929 נפטר ב19

·         היה אנגלי במקור, נולד באירלנד, חזר לבריטניה.

·         קתולי (אנקדוטה:  הקתולים נוטים להיות יותר שמרנים מהפרוטסטנטים).

·         כשהיה בן 36 נבחר להיות חבר פרלמנט בבריטניה.

·         נשא נאום תמיכה במהפכה האמריקאית בבריטניה.

·         כתב הרבה מסות: לדוג' "מחשבות על המהפכה הצרפתית"

·         כוריוז: הקים תא סטודנטים בדבלין שעשה דיבייטים.

·         נצרך לשאלה: האם חבר פרלמנט הוא שליח או נציג?

-          עד לנאומו חברי הפרלמנט תפסו עצמם ככאלו שנושאים וממייצגים את דעת הציבור באופן מוחלט.

-          נאום חשוב ששינה את תפיסת חברי הפרלמנט => למרות שהנציג מחויב לבוחריו, הוא חייב לכם את דעתו האמיתית. הוא חייב להציג ולהגיד ולפעול על פי דעתו האמיתית, גם אם הדבר סותר את מה שחשב קודם.

-          קיבל ביקורת שהתפיסה אליטיסטית ופטרנליסטית. בפועל, זהו התפיסה הרווחת.

-          המימד האליטיסטי שמובא כאן, יבוא גם לידי ביטוי בגישתו השמרנית.

·         התמיכה במהפכה האמריקאית:

-          טענתו: השלטון הבריטי ניסה להלחם לשוא בשינוי היסטורי. היא מוצדקת כי מי שינסה לזרום נגד ההיסטוריה הם השלטון הבריטי.

-          הגות השמרנית: ההיסטוריה צריכה להתנהל ללא התנגדויות, ולכן לכאורה הוא אינו מהפכן.

-          הניסיון של הכתר הבריטי לכפות עצמו על המתיישבים נוגד את עקרונות הטבע, ועקרונות ההיסטוריה.

·         ההתנגדות העזה למהפכה הצרפתית:

-          טענתו: אולי היו צריכים להיות שינויים במלוכנות הצרפתית, אך בשום פנים לא לעשות מהפכה.

-          המהפכה היא מנוגדת להיסטוריה: הצרפתים החליפו לחלוטין את כל סדרי השלטון והעלו רפובליקה במקום מלוכנות.

-          ריצ'רד פרייס נשא נאום על תמיכה במהפכה וברק אחרי 3 חודשים ב(פברואר 1790) כתב ספר המתנגד למהפכה הצרפתית. ולמה כ"כ חשוב שאנגליה לא תלך באותה דרך. לספר הוא הוסיף את הצפי הפסימי של מה שיקרה אחרי המהפכה (ובזה הוא צדק)

·         שמרנות שהיא "אולטרא-שמרנות" ושונה מה"שמרנות האורתודוכסית" שקדמה לו: איש השכלה, שלא ביסס את התזה שלו על אלוהים באופן ישיר.

שמרנות מול פאשיזם:

·         הקדמה ל8 - 3 המשפטים הרואים את האדם כיצור חיובי:

-         הרגש הראשוני באדם הוא סקרנות:

-          הדוגמא היא בית הספר של האנושות (ואי אפשר ללמוד ממשהו אחר יותר): ההיסטוריה היא המשמעותית ביותר ומן הראוי ללמוד ממנה.

-          נימוסין והליכות חשובים מחוקים: ספקנות לגבי החוק.

·         שמרנות מול פאשיזם: אמנם שתיהן לא גישות ליברליות ושתיהן לא שיא הדמוקרטיה, אך הם ממש לא אותו דבר.

·         בשמרנות יש פרטים – הפאשיזם רואה הכל כמכלול (להשלים).