Wednesday, January 11, 2012

פילוסופיה של העת החדשה -ג'ון לוק


אצל שפינוזה אין שום מהלך ניסיוני, הכל מוכתב מהשכל / תבונה, ומזה נגזר מה שיש בעולם.
אצל לוק אנו פוגשים גישה אמפרציסטית (עד עצם היום הזה החלוקה בין הפילוסופיה היבשתית ובין הפילוסופיה האנגלית מחזיקה). לוק, ברקלי ויום זהו רצף הפילוסופים האימפרציסטיים שנלמד. לוק מציע יותר שיטה אמפרציסטית, ברקלי מביע ביקורת ויום הוא הספקן הגדול.
לוק(1704-1632) הוא כאמור אנגלי שלומד באוקספורד. מתעניין במדע בכלל וברפואה בפרט. מתקבל לחברה המלכותית הבריטית. שוב דוגמה למישהו שמעורב במדע החדש. לוק, אחרי רדיפה דתית, בורח מאנגליה וחוזר ב- 1689. באותה שנה הוא מפרסם שלושה ספרים: "מסה על שכל האדם", "איגרת על הסובלנות", "על הממשל המדיני". לוק ידוע בעיקר בפילוסופיה הפוליטית שלו.
"מסה על שכל האדם" – התרגום הנכון יותר הוא על 'ההבנה האנושית'. הוא לא תמציתי כמו דקארט או שפינוזה – סגנונית הוא שונה מאוד. השיטה הפילוסופית שלו היא אימפרציסטית – העמדה היסודית היא שהבסיס של הידיעה הוא בחושים. זוהי הדרך שבה אנו לומדים על העולם. מטרתו היא להציע תורת ידיעה אימפרציסטית שתהווה בסיס למדע. לוק פועל באורינטציה מדעית (ניוטון). הוא מחפש הצדקה למה משתמשים במושגים מסוימים ולא אחרים בעיסוק במדע. דקארט ראה את תפקיד המטא-פיסיקה בתור מתן היסודות של המדע – הגזע של עץ הדעת. אצל לוק התפיסה היא של 'מיפוי/ ניקוי השטח'. הספר עוסק בשכל (הבנה) ובמושאים של השכל (מושגים או אידיאות). מושג הוא כל מה שעולה במחשבתנו. אנו מחברים ב"מושג" את התחום הפיסי והתחום המופשט, מתקיימת בניהם רציפות מסוימת.
מה מבדיל בין דקארט ולוק? (1) לוק עוסק לא רק בידיעה (דקארט מתעניין בידיעה הטהורה). אצל לוק יש מקום לסברות – אמנות ללא ביסוס מלא. נושאים כמו הסתברות לכן מעסיקים אותו, בין היתר. (2) על פי לוק אין מושגים טבועים מלידה. מושגים טבועים מלידה קיימים אצל אפלטון – האידיאות כמשהו שטבוע בנו. הנשמות משוטטות בעולם האידיאות לפני שהן מגיעות לעולם, ותהליך הידיעה הוא תהליך של היזכרות באותן אידיאות. אצל דקארט יש אידיאות טבעות מלידה (מושג האינסוף). לוק דוחה את המושג הזה של אידיאות טבועות – יש בכך בעייתיות עם הבנה של העולם דרך החושים. {אצל נועם חומסקי בימינו אנחנו מוצאים ויכוח דומה. חומסקי תומך בתפיסה כי יש יכולות בלשניות שמוטבעות בנו}. סיבתו של לוק לדחיית התפיסה של מושגים מוטבעים מלידה נובעת באופן המדע השונה של האנגלים. נימוק שני לדחייה – היא מנימוקים פוליטיים. בעלי עמדות שמרניות הם לרוב אלו שתומכים במושג של טבועים מלידה. לוק חשב שדחית תפיסה זאת תקדם את דעותיו אודות חופש האדם, שוויון וכו'. לוק מתמקד בעקרונות ולא במושגים: (1) עקרון הזהות – "מה שהוא הוא" (2) עקרון הסתירה – "אי אפשר לדבר אחד להיות ולא להיות. הנימוק העיקרי להמחשת התפיסה של 'מושגים מוטבעים מלידה' הוא כי שני העקרונות הללו הם מוסכמים ללא ויכוח. לוק לוקח את המושגים הללו, אומר כי נכון שיש הסכמה רחבה, אך דוחה אותם כסיבה לתפישה של מוטבעים מלידה. אם אין מונחים מוטבעים מלידה, הרוח היא מעין 'לוח חלק'. ללוק ישנה גישה שרואה מושגי יסוד – המגיעים לנו מהחושים. מהם אנו מרכיבים מושגים מורכבים יותר.
ישנה חלוקה למושגים פשוטים ומורכבים. למושגים שני מקורות: חושים ורפלקסיה (מושגי החזרה, יכולת חשיבתית). לוק מנסה לתאר את מבנה הנפש ואת היכולות השונות. הוא לא ממש מתעסק עם השאלה מדוע אנו מתעסקים עם דברים מסוימים, אלא איך. מושגים פשוטים: לבן,שחור, חום, קור וכדומה. מושג פשוט שמושג ע"י כמה חושים היא ההתפשטות. מושגי החזרה פשוטים: הנאה, כאב, כוח, מציאות, אחדות. אלא גם מושגים שכליים, הראשונים שאנו משתמשים בהם כדי לחשוב אודות משהו.
עולה השאלה: עד כמה בעמדה של לוק המושגים הם משהו שמתווך ביני לבין העולם? כלומר, כל תפיסה היא מתווכת ולא ישירה, היא עוברת דרך "מסך האידיאות" (מסך המושגים). יש תיווך מושגי בינינו ובין העולם – האם לוק מקבל או דוחה פרשנות שכזאת? לוק היה רוצה לעשות הבחנות מסוימות (בין איכויות ראשוניות ומשניות). כל המדע המודרני מבוסס על ההבחנה הזאת: הבחנה בין לתפוס צבע ובין האיכות הראשונית שבדבר. אם לוק רוצה לשמר הבחנה שכזאת, לא ברור כיצד ניתן לעשות זאת אם הגישה שלי לעולם כל הזמן מתווכת. נוצר מתח בין עמדת היסוד שלו (תפיסה היא תמיד תפיסה מתווכת) ובין העמדות שעליהן הוא רוצה להגן, או שאותן הוא רוצה לקדם. דבר זה יוצר מתח בין פרשנים: כאלה הטוענים שלוק פשוט אינו עקבי או ליחס ללוק מידה של ריאליזם (דבר שהוא בעייתי).

No comments:

Post a Comment