Monday, January 2, 2012

מפלגות ומערכות מפלגתיות - סיכום


מפלגות ומערכות מפלגתיות
מפלגות
·         הגדרה: ארגונים קבועים המתמודדים בבחירות עפ"י רב משום שהם רוצים לזכות בעמדות מכריעות של סמכות במדינה. להבדיל מקבוצות האינטרס הם רוצות להשפיע מפנים. המפלגה היא המכשיר ליחסי הגומלין בין החברה למדינה.
·         החשיבות של המפלגות במאה ה-20 התעצמה. בסדר הדמוקרטי המפלגות הם חלק הכרחי. בשלטון הקומוניסטי והפשיסטי המפלגה היא ערך עליון. במשטרים טוטליטארים יש מפלגות. במדינות פוסט קולוניאליסטיות, תנועות השחרור הפכו למפלגות.
·         אנחנו בוחנים את המוסד "מפלגה" על בסיס הפונקציות (התפקיד) שאנחנו רוצים ממנו למלא (דוג' למחקר בגישה הפונקציונאלית: לשאול איך מתפקדות המפלגות במקומות שונים ובזמנים שונים על פי קריטריונים):
א.      ממשל – מפלגה צריכה לקבוע את המדיניות ולקבל החלטות בזמן שהיא בממשל.
ב.       חברות וגיוס האליטה הפוליטית
ג.        ייצוג אינטרסים של קבוצות. (של עובדים/מעבידים, של קבוצות אתניות, של דתות, של קבוצות פוסט מטריאליסטיות).
ד.       צירוף אינטרסים - אגרגציה של קבוצות: המפלגות מצרפות אינטרסים של קבוצות שונות לכדי מטרה אחת משותפת.
ה.      זהות – זהות מפלגתית.
ו.        תקשורת – תווך בין העם לתקשורת.
בחינה של 6 קריטריונים אלו במפלגות רבות תוכל ללמדנו על המפלגה. פעם הקריטריונים האלו באמת לימוד אותנו הרבה על האדם שהיה משוייך לקופת חולים של המפלגה, אהד קבוצת כדורגל של המפלגה וכך הלאה...היום קצת פחות.

·         משמעות המפלגה במדינה - במערב  אירופה המפלגות התפתחו למפלגות המון עם אידיאולוגיה חדה ואחדות מפלגתית משמעותית, לעומת ארה"ב בה המפלגות עם אידיאולוגיות יחסית קרובות, עם תחרות יותר נמוכה בין מפלגות, המפלגה מבוזרת בין המדינות, אין הצבעה מפלגתית וכד'. המפלגה היא במידת מה, רק פלטפורמה לעלייה פוליטית של אנשים, גם ללא שייכות אידיאולוגית. ישראל בהקשר זה יותר דומה לאירופאים.
·         חקיקה לגבי מפלגות – בכלליות בעולם, חקיקת המפלגות הולכת וצוברת תאוצה. בארה"ב חקיקה ענפה בתוך המדינות עד כדי הלאמה של המפלגות.
מודלים להסתכלות על המפלגות
·         מעגלים קונצנטרים - ככל שיוצאים החוצה יש יותר אנשים התומכים במפלגה ומחויבות הולכת ונחלשת: פעילים, חברים, אוהדים, בוחרים. היום המודל הקלאסי מעט מתערער: יש חברים שכבר לא בוחרים במפלגה עצמה בקלפי. כדי לגרום לאנשים להיות פעילים נותנים להם תמריצים סלקטיבים.
·         מודל המשולש – 3 כוחות בתוך המפלגה:
א.      מוסדות המפלגה.
ב.       המפלגה במוסדות השלטון
ג.        מפלגה בחברה (חברי המפלגה)
·         ירידת המפלגות/קץ המפלגות: האידיאולוגיה היא לא מה שהיא הייתה פעם. חברות במפלגות יורדת. המפלגות לא תלויות במימון מהחברה כי הם מקבלות כספים מהמדינה. בשנות החמישים בתקופת מפלגות ההמון, המפלגה הייתה בשיאה. יש שאומרים שבכלל מדהים לראות שהמפלגות שרדו.
·         הסתגלות המפלגות -  המפלגות מבצעות אבולוציה תוך חיקוי ואקטיביזם בהסתכלות על החברה.
תולדות המפלגות
·         שלב 1- המאה ה17: הייצוג של המחוז הוא מרכזי היות ורעיון הלאומיות היה בחיתוליו. נציגי המחוזים מתאחדים ומקימים מפלגות. המפלגות הם יצור אליטיסטי השולט בחברה כולה. מפלגות של אריסטוקראטים שרצו לקחת סמכויות מהמלך (בבריטניה ואז בצרפת). מפלגת אליטה  carde party
·         שלב 2- 1950-1960 מפלגות ההמון – המהפכה התעשייתית. מרחיבים את זכות הבחירה. נוצר הצורך לארגן כוחות מהחברה כדי לעשות מוביליזציה לכיוון הפוליטיקה. הסוציאליסטים מפתחים את איגודי העובדים לכדי למפלגת המון: שירותי רפואה, שעות פנאי, המון דברים שאינם במימד הפוליטי כדי ליצור קשר חזק עם הבוחרים. הסוציאליסטים התחילו והשמרנים והליברלים מתחילים להתחרות בהן.
מדינת הרווחה: שואבת את ההצלחה של מפלגות ההמון כי המדינה מספקת את הצרכים שהמפלגה סיפקה עד כה.
·         שלב שלישי: מפלגות ה"קאטש אול"/"תפוס הכל". מפלגות "סופר מארקט": מפלגות שפעילות בעיקר בזמן בחירות, ניכר בהם מהלך של התמקצעות של הפוליטיקאים. (בארץ בשנות ה-60 כשבגין היה צריך לצרף גורמים מתונים יותר שיתנו לו לגיטימציה). זנחו קצת את האידיאולוגיה ופנו לציבור רחב ככל האפשר => כולם פנו למרכז, והציעו מדיניות לטווח קצר.
·         שלב הרביעי – מפלגת הקרטל (שנות ה80 וה90): כח המפלגות הקלאסיות יורד. המפלגה הופכת להיות סוכנות משנה של המדינה. המדינה מבקרת את המפלגות, המפלגות הופכות להיות קרובות יותר למדינה ופחות לחברה. לדוגמא חוק מימון מפלגות שהמדינה נותנת כסף. (בארץ, קדימה היא הדוגמא הטובה ביותר. ש"ס היא מפלגת פוסט קרטל, היא מעבירה את הכספים לטובת התושבים)
·         חד-מפלגתית: מלגה אחת דומיננטית. מפלגה אחת תמיד מצויה בשלטון, שולטת לבד או קואליציה. (לדוג' אפריקה ANC)
·         דו-מפלגתית: שתי מפלגות עיקריות (בד"כ מעל 80% ל2 מפלגות מגדירים דו-מפלגתית). המפלגות מתחרות בניהן.
·         מערכת רב: מפלגתית: קיימים הרבה מלגות.

הבסיס החברתי של המפלגות
·         המהפכה הלאומית יצרה שסע בין מפלגות לאומיות לבין מפלגות איזוריות. שסע בין מפלגות חילוניות לבין מפלגות דתיות. רב המדינות הדמוקרטיות של היום (בטח באירופה) הוקמו באופי חילוני (היום יתכן שהדת והלאומיות הם חברים טובים). נוצרו מפלגות ליברליות עם נטייה חילונית ומפלגות שמרניות עם נטייה דתית. המפלגות הנוצריות דמוקרטיות באירופה מצליחות (אפילו בשלטון לעיתים).
·         המהפכה התעשייתית הקימה את השסע בין הפועלים ומעמד הביניים לבורגנות.
·         המהפכה הפוסט תעשייתית הקימה את השסע בין הירוקים לבין הימין החדש באירופה.
מפלגות יורדות
·         כאשר מדברים על ירידה של מפלגות אנו מדברים על מגמות ארוכות טווח המתבססות על חומרים שנמצאים מאז שנות ה-50. מדובר על מגמות גם בישראל וגם בכל העולם. יש ירידה רצינית בחברות במפלגות, ולא מדובר רק בירידה באחוזי החברות מתוך האוכלוסייה, יש גם ירידה במספרים האבסולוטיים של החברים. סימן נוסף לירידה הוא הזיהוי המפלגתי. יש פחות אנשים שמזדהים עם מפלגה מסוימת, כזו או אחרת. יש עלייה בניידות הקולות – אנשים מצביעים בצורה שונה בין בחירות לבחירות. אם בעבר היה ניתן לצפות את הצבעות האנשים לפי הצבעות הוריהם, היום אין אפשרות לקחת את הצבעה של אדם בבחירות כאינדיקציה להצבעה בבחירות הבאות אפילו. העיתונות המפלגתית ירדה וקיימת ירידה בפונקציות שמולאו על ידי המפלגות. המפלגה אינה ערוץ תקשורת דומיננטי, התקשורת הפרטית תפסה את מקומה. כאשר לאדם יש טענה או בעיה הוא לא יפנה למפלגה, אלא יפנה לבית משפט, חבר כנסת או גורמים אחרים ללא קשר למפלגה.
·         גם לתזה זו יש סימוכין. התזה אינה מנוגדת לקודמת. מדובר על שינוי בחברה, חברה שהשתנתה לאינדיווידואלית יותר. יש התחזקות של החברה האזרחית, עליה של התקשורת, משפטיציה של הפוליטיקה. לאזרחים יש יותר ערוצי תקשורת למדינה.
·         מפלגות במדינות אוטוריטאריות
·         נעות בין קצוות. לעיתים הן מאוד שוליות, כי יש עניין בדה פוליטיזציה של החברה. משטרים צבאיים בעיקר, פיזרו את המפלגות מתוך מיאוס פוליטי ויש דיכוי של פעילות פוליטית או מפלגתית. לעיתים עולים לשלטון ומקימים מפלגה העוזרת לביסוס השלטון – בסיס ליצירת יחסי פטרון קליינט.
·         במשטרים הטוטליטריים הייתה מפלגה ועודנה מכשיר ראשי לשליטה בחברה. היא הארגון הלגטימי היחיד ושולטת בחברה האזרחית ומכריעה אילו ארגונים אפשר להקים, קבוצות ספורט, ארגוני נוער. השליטה של המפלגה חשובה ומרכזית לשלטון. המפלגה חודרת לכל! תחומי החיים. אופייני בעיקר לברה"מ, סין וקוריאה.
·         במשטרים פשיסטיים המפלגה חשובה אך הדבר הכי מרכזי הוא המנהיג. היא מכשיר בידיו, וזו מטרתה, לשרת את מטרותיו ואת מטרות המדינה.
מפלגות בדמוקרטיות לא ליברליות
·         בדמוקרטיות לא ליברליות סביר שהמפלגות אינן מרכזיות. זה ההבדל הגדול בין רוסיה של היום לברה"מ. תפקיד המפלגה יורד. תפקיד המנהיג היחיד עולה. המפלגות אינן לכידות, אינן מחזיקות מעמד – משנות שמות מלבד המפלגה הקומוניסטית שהחזיקה מעמד בתצורה מסוימת.
·         הפוליטיקה היא הרבה יותר פרסונאלית. המפלגות הן כינור שני.
·         מערכת מפלגות
·         מערכת המפלגות הוא מושג המתמקד במערכת היחסים והגומלין בין מפלגות. מערכת מפלגות יש בעיקר בדמוקרטיות. בדמוקרטיות המפלגות מגיבות אחת לשנייה בתחרותיות. המפלגות מחקות אחת את השנייה בהלכי רוח, קמפיינים ועוד. פעולת המפלגות היא במסגרת חוקתית ומנהלית שהן מהוות חלק ממנה. לעיתים המפלגות מהוות חלק מאוד פורמאלי מהמערכת. בארה"ב, בכל מדינה יש חקיקה מדויקת לגבי המפלגות, יש שיאמרו שהמפלגות הולאמו. במדינות מסוימות, מעמד המפלגות מוסדר לפי מערכת חוקים כללית שמאפשרת להן יותר גמישות, כמו בגרמניה. לעיתים אין כל הכרה חוקית או חוקתית בקיומן של מפלגות, ועדיין מפלגות מתפקדות. עד 1992 כך היה המצב בישראל. המגמה היא חקיקה המסדירה את פעולת המפלגות. חקיקה זו באה בהמשך לחוקי מימון המפלגות. מתן הכסף מעודד את המדינה ליצור רגולציה על פעולת המפלגות. בדמוקרטיות החדשות יש הרבה יותר חוקים על דפוסי פעולת המפלגות.
·         לרוב נסדר את המפלגות על ציר מסוים של שמאל ימין, בשקטות ההיבט הכלכלי ובמסובכות יותר מדיני ואף דת מדינה. יש מפלגות קרובות אחת לשנייה ויש כאלה שהן רחוקות יותר. עוד חשיבות היא גודל המפלגה. ככל שהמפלגות יהיו יותר גדולות ויותר קרובות למרכז יהיו הן חשובות יותר. אמצע וגודל נותנים כוח.
·         בדמוקרטיות מדברים על מערכת בת כמה מפלגות אך יש שלושה סוגים מובהקים:
·         מערכת של מפלגה דומיננטית – המערכת מתאפיינת לעיתים במפלגה אחת שזוכה שוב ושוב בבחירות או לעיתים מדובר בקואליציה שבה מפלגה אחת מהווה מרכיב מרכזי ואי אפשר להקים קואליציה בלעדיה. במקרים רבים מפלגות אלה מזוהות עם המאבק הלאומי, דוגמת מפלגת הקונגרס בהודו. המפלגות הללו נמצאות בשלטון זמן רב ויש איזו התמוטטות, קריאת תיגר על המפלגה. יש תקופות בהן מפלגות מסוימות דומיננטיות.
·         המאפיינים היא קיומה של מפלגה אחת בעלת הרבה יותר מושבים בפרלמנט מכל מפלגה אחרת וממוקמת במרכז המפה הפוליטית. אי אפשר להקים מפלגה בלעדיה. אין חילופי שלטון, עקב חוסר החשש יש ניוון ואף יש סיכוי לשחיתות.
·         מערכת דו מפלגתית
·         השחקניות הראשיות הן שתי מפלגות גדולות המתמודדות על השלטון. אחת תזכה בשלטון, תקים ממשלה חד מפלגתית והשנייה תהווה אופוזיציה חזקה. המשותף למדינות שבהן מערכות דו מפלגתיות משמעותיות הוא האנגלוסקסיות והשיטה הרובית של הבחירות.טכנית האידיאל.
·         מערכת רב מפלגתית
·         הדינאמיקה נשענת על יותר מפלגות, ויש לכל מפלגה חשיבות. כמה מפלגות מקימות יחד קואליציה. קיימת בדמוקרטיות ותיקות ואירופאיות ומאפיינת מדינות משוסעות.
·         בשנות ה-70 שמו לב שגם במערכת רב מפלגתית יש אפשרות ליציבות שלטון, ויש סיכוי לפריחה של הדמוקרטיות הללו. שוויץ היא דוגמה למדינה עם מערכת רב מפלגתית המספקת יציבות
·         אבחנה בין מערכות רב מפלגתיות מתונות: הטווח האידיאולוגי בין המפלגות אינו רחוק ומקוטבות: בה המרחקים האידיאולוגיים מאוד רחוק ואי אפשר לפעול יחד.

מרחב אידיאולוגי
מספר קטבים
תחרות מפלגתיות
דמוקרטיה
פלורליזם מתון
מוגבל
דו קוטבי
צנטריפטלית – כלפי המרכז
יציבה
פלורליזם מקוטב
קיצוני
רב קוטבי
צנטריפוגלית – כלפי הקטבים
לא יציבה
·          

מרחב אידיאולוגי – סרטורי sartory
·         מערכת דו-מפלגתית + מרחק אידיאולוגי מוגבל – מערכת יציבה (ארה"ב,בריטניה) או + מרחק אידיאולוגי קיצוני: מערכת יציבה (בריטניה של תאצ'ר.)
·         מערכת רב-מפלגתית + מרחק אידיאולוגי מוגבל – מערכת יציבה (סקנדינביות). או + מרחק אידיאולוגי קיצוני – מערכת לא יציבה (הרפובליקה הרביעית בצרפת, רפובליקת ויימאר)
הדבר קורה בגלל עלייה של מפלגה שאינה מאמינה בשיטה הדמוקרטית בשל לחץ צנטריפוגלי על המערכת הרב-מפלגתית.
לחצים על מערכות מפלגתיות.
·         במערכות דו-מפלגתיות. נטייה למערכת צנטריפטלית: יש לחצים על הפוליטיקאים ללכת למרכז.
·         במערכות רב-מפלגתיות. מערכת עם לחצים צנטריפוגליים: יש שאיפה ללכת לקצוות.

No comments:

Post a Comment