Friday, December 23, 2011

אריסטו - אנליטיקות


אנליטיקות - אריסטו
·         האנליטיקות הראשונות הן דיון לוגי ראשוני שעורך אריסטו. לוגיקה של מונחים ולא של מספרים.
·         היקש: הסילוגיזם האריסטוטלי: טענה + טענה = מסקנה => סוג של היסק.
·         היסק: כל דרך שבה אני מסיק מסקנה מטענה.
·         היסקים תקפים (לא נעסוק האם ההיסקים הם אמיתיים או שקריים): אם כל הטענות נכונות אזי גם המסקנה נכונה.
·         אריסטו ממציא את מדע הלוגיקה => לראשונה בהיסטוריה הוא נותן תורה של היקשים (האנליטיקות הראשונות), מדע זה נשמר וכמעט ולא נשתנה במהלך כל ימי הביניים.
מהלכים שאריסטו עושה:
·         ההיקש הוא תמיד פסוק תנאי.
·         המסקנה היא אמיתית רק בתנאי שההנחות הם אמיתיות.
·         כדי לנתק את המסקנה מההנחות, צריך לבדוק את אמיתות ההנחות.
·         הגה את המושג: בהכרח: אם לכל P שייך M ולכל M שייך S, בהכרח לכל P שייך S.
·         אם לכל בני האדם, שייך להיות יונק, ואם להיות יונק, שייך להיות בעלי דם חם. כי אז, בהכרח לכל בני האדם, שייך להיות בעלי דם חם.
·         ההנחה או ההקדמה עפ"י ימי הביניים, היא ההנחה הכללית יותר => ההנחה הגדולה. יש הנחה קטנה ויש מסקנה.
האמצע על פי אריסטו
·         האמצע – מהו הקשר בין S ל-P? דוגמא: כל הכוכבים רחוקים. כל מה שרחוק הוא מנצנץ => כל הכוכבים מנצנצים. אנחנו רוצים להראות מהו הקשר שבין הנושא לבין הפרידיקט. מה שמסביר את הקשר הזה הוא האמצע  (רחוק). גילוי האמצע הוא אנליזה של המשפט. האנליטיקות הם אלו שמסבירות את הפרידיקט. הסילוגיזם מראה את הקשר. האנליטיקות  הראשונות מראות מהו הקשר הפורמלי שבין ההנחות לבין המסקנה.
·         האמצע צריך להיות "יותר סיבה", הכוכבים אינם רחוקים מכוון שהם מנצנצים, אלא מנצנצים מכיוון שהם רחוקים.
·         האמצע צריך להיות שייך לקצה הראשון כשלעצמו ולא על פי המזדמן. כל העופות יש להם פחות מ10,000 נוצות. כל התרנגולים הם עופות לפיכך: לכל התרנגולים יש פחות מ-10,000 נוצות: פסוק תקף אך הוא לא פסוק שנותן ידיעה, כי הוא אינו כשלעצמו. דוג' נוספת: כל בני האדם הם יונקים, כל היונקים הם בעלי דם חם, לפיכך לכל בני האדם יש דם חם. להיות בעל דם חם שייך כשלעצמו ל"להיות יונק", להיות יונק שייך כשלעצמו ל"להיות אדם" ולכן (אם האמצע שייך כשלעצמו לקצה הראשון, והקצה האחרון שייך כשלעצמו לאמצע) המסקנה: היא שהפסוק תקף ופסוק שנותן ידיעה: סילוגיזם מגלה מהות.
·         הלוגיקה היא אינה אקסיומלית (אין פה הנחה, היא מערכת של הסקת מסקנות). אריסטו מציע כלל שהוא תקף למשפטים אמיתיים ושקריים. אבל למה להאמין לכלל זה?
·         אם כל S הוא M, וקצת S הם P. מזה, ניתן להסיק שקצת M ים הם P.
·         סילוגיזם ברברה (כולם כולם כולם): אריסטו מראה שכל הצורות האחרות מבוססות על הצורה הראשונה. אם נוכל להראות שהצורה הראשונה היא תקפה. והיא תקפה מצורתה בלבד, נוכל להראות שכל התמונות האחרות הם תקפות. סילוגיזם זה הוא סילוגיזם הממלא את השלבים בשרשרת. סילוגיזם מגלה מהות. סילוגיזם זה מדבר תמיד באופן כללי. כדי שהסילוגיזם יהיה מגלה מהות הוא צריך להיות "כל אוניברסאלי": כולל צריך להיות בכל מקרה וכשלעצמו => בני אדם הם יונקים כי שני דברים: א. אין בני אדם שאינם יונקים. כי הם כלעצמם יונקים.
·         בהיקש האריסטוטאלים אין מונחים אינדיווידואליים. אין מדע של דברים פרטיים. אי אפשר לומר דבר על צורתו של סוקרטס, מלבד דבר אחד: סוקרטס הוא אדם. להגיד זהו סוקרטס זה כמו להגיד כלום.
·         מהו ההיקש הנותן ידיעה (אפיסטמה): הסילוגיזם המדעי מוכיח את הקשר בין הפרידיקטים לבין הנושא. הידיעה היא ידיעת הסיבה.
·         הידיעה המוכיחה תלויה בדברים שהם אמיתיים, ראשוניים, ניתנים יותר להכרה וקודמים.
א.      האמצע צריך להיות הכרחי.
ב.       "אני לא יכול לעבור מסוג לסוג" => היונקים הם בעלי דם חם. גם העופות הם בעלי דם חם, אך אי אפשר להוכיח דבר על העופות למרות שהוכחנו אותו על היונקים.
ג.        אני לא יכול להוכיח דברים קלים. דבר אריסטו לא האמין ברדוקציה של מדע אחד על מדע אחר. (אפילו אריתמטיקה וגיאומטריה הם מדעים אחרים)
ד.       עקרונות אינם ניתנים להוכחה. אם מישהו לא יהיה מוכן לקבל אקסיומה כלשהי, אין על מה לדבר. כל מדע יש לו עקרונות משלו שהם הבסיס להוכחות באותו המדע.
ה.      אינדוקציה (אבל לא במשמעות המודרנית של לקחת את המשותף ממקרים דומים) -  מקרה פרטי אחד מעיד על הכלל: הפשטה. הטבע הוא העקרון של המנוחה והתנועה של הדברים שיש לו בתוכו . אם רואים מקרה אחד, 

No comments:

Post a Comment