Wednesday, November 16, 2011

תאיטטוס ואפלטון


מבוא לפילוסופיה של יוון
תאיטטוס – המשך :
תאיטטוס מבין ששיפוט נכון לא יכול להיות ידע. הוא טוען ששמע פעם מישהו אומר ששיפוט נכון בתוספת לוגוס הינו ידע. סוקרטס מפשט ואומר :
הדברים בעולם מתחלקים לשני סוגים, פשוטים ומורכבים.
1.       הדברים הפשוטים - מרכיבים את הדברים הפשוטים. אין לגביהם לוגוס. לכל אחד מהם יש שם. אין לנו ידע לגביהם.
2.       הדברים המורכבים – חיבור השמות של הדברים הפשוטים לכדי נוסחא לשונית יוצר לוגוס. זהו הלוגוס של הדבר המורכב. כיוון שיש לוגוס לגבם יכול להיות גם ידע.
לפי חלוקה זו לוגוס יהיה נוסחא מנתחת או הגדרה.
סוקרטס מעלה בעיה באותו המודל – אינו מבין כיצד יכולה להיות לנו הבנה או לוגוס לגבי הדברים המורכבים מבלי שתהיה לנו הבנה לגבי הדברים הפשוטים. סוקרטס מציע מודל לבחינת ההגדרה – מודל הא"ב (הא"ב הינו מעין מדע שלם, ברגע שאתה מכיר את כל הא"ב אתה יכול לכתוב כל מילה שהיא). הוא בוחן את ההברה הראשונה של שמו ושואל מהו בעצם הלוגוס של הצליל SO– התשובה היא S וO. ומהו הלוגוס של הצליל של החלק הראשון של שמו S – תאיטטוס עונה כי זהו עיצור ואין לו הברה. מכאן שיש לנו לוגוס של דברים מורכבים ואין לוגוס לדברים פשוטים.
סוקרטס שואל מהו הקשר בין הדברים המורכבים ובין הדברים הפשוטים. מה הקשר בין ההברה SO ובין שתי האותיות המרכיבות אותה ?
1.       ההברה היא סך האותיות – ההברה SO היא בסה"כ S וO
2.       צורה אחת המתהווה כשהאותיות מחוברות, שונה מהאותיות.
סוקרטס לא מצליח לראות את התיאוריה פועלת באף אחת מהאופציות.
1.       ההברה היא סך האותיות - לדעת את ההברה הוא לדעת את שתי האותיות. והרי אנו מניחים שלא ניתן לדעת את האותיות בנפרד (הם איברים פשוטים).
2.       צורה אחת מתהווה (שונה מחלקיה) : סוקרטס מבקש מתאיטטוס להסכים ל2 הנחות –
·         כל דבר המורכב מחלקים זהה לחלקיו
·         כל דבר בעל חלקים מורכב מחלקים
אם ההברה אינה זהה לאותיות אזי יוצא שהאותיות אינן חלקי ההברה. אז מהם חלקיה.
נראה שהאמירה "כל דבר בעל חלקים מורכב מחלקים" הינה אמירה בעייתית. ההברה SO הינה דבר מורכב מהבחינה המדעית. המדע שלנו מאפשר לנו לראות דברים פשוטים כמורכבים. SO הוא לכאורה דבר פשוט שאינו ניתן לחלוקה, אך בפועל המדע מצליח לחלק את ההברות לאותיות על אף שלא ניתן לחלק את ההברות (ההברות הן היסודות של ההגייה).
מכאן אנו מבינים שניתן לדעת דברים פשוטים. הם ניתנים לידיעה, כיוון שכאשר אנו יודעים אותם הם הופכים לדברים מורכבים.
האותיות הן מעין יחידות יסוד אשר אינן ניתנות לידיעה, אלא אנו יודעים בעזרתן. ייתכן ואם זהו היחס וניתן להשליך את הנושא על האידאות, אולי אין צורך לדעת את האידאות אלא יש לדעת באמצעותן. אולי ע"י תפיסה זו התפיסה של האידאות כעולם מושכל תאפשר לנו לראות אותו בצורה פחות מנותקת, אלא ככלי לידיעת העולם.
היסודות של העולם הם אינם החלקים שמהם העולם מורכב. באמצעותם אנו יודעים את העולם.
בהמשך יבדוק סוקרטס מהו לוגוס ויגלה שהוא לא יכול להבין כיצד הגדרה זו עובדת.

סיכום אפלטון:
-          כיצד נראה העולם בו אנו חיים – עולם קפוא. מצד אחד אנו גדלים לתוך עולם הנראה לנו עולם ללא בעיות מיוחדות. בעולם זה יש תופעות מנוגדות, מושאים מנוגדים. המושאים המוחשיים אינם יציבים ומכאן שהם אינם יכולים להיות אובייקטים של ידע. אין בהם שום דבר היכול לשאת תכונה באופן מושלם. זהו בפועל עולם של חיקויים, שיקופים עמומים של דברים אמיתיים יותר. הדברים הם הינם ואינם. מצד שני בעולמו של אפלטון יש גם את העולם במושלם. העולם שכולו מאוכלס באובייקטים השלמים, עולם האידאות. העולם אינו נגלה לחושים כי אם למחשבה. עולם זה הינו יציב ואי נושא מושאים מנוגדים. הוא עומד בכל הקריטריונים שאובייקט של מחשבה צריך לעמוד בהם – אינו מכיל סתירות, יציב, הדברים בו הם הינם.
-          איך נראה האדם ע"פ אפלטון - גם האדם הוא יצור חצוי. אנו קולטים את העולם דרך חושינו ונראה לנו כי זוהי האמת. אנו נוטים ללכת באופן טבעי לאחר ההנאות הנתפסות ע"י החושים. היחס הטבעי שלנו לעולם המוחש הינו כתוצאה מהצורה בה אנו מורכבים. יש לנו נטייה להרחיב את תחום החיות של החושים שלנו (מעבר לצרכים ההכרחיים) עד כדי כך שאנו מתעלמים ממה שקיים מעבר לכך. אנו מסוגלים לתת לאותן ההנאות להשתלט על חיינו. אנו יוצרים לעצמנו עולם עם גירויים רבים (שתיה, מין, מוזיקה וכו'). חשוב להבין שזה לא תכליתנו כיוון שיש בנו עוד חלק השונה באופן מהותי מן החלק אותו תיארנו. השאלה הנשאלת היא כיצד אנו עוזבים את עולם ההנאות ומפנים מבטנו אל העולם המושכל. אפלטון טוען כי זהו הצעד החשוב ביותר (הפניית המבט) והיא תעשה רק ע"י לחינוך. אנו לא צריכים שילמדנו אותנו לחיות ע"פ הנאותינו אך אנו כן זקוקים לחינוך לחיים בצורה מושכלת. מטרתינו בחיים צריכה להיות אותה ההפרדה בין החלק העליון המושכל שלנו והחלק הנחות שבנו. ההתנתקות מעולם ההנאות וחיים הדוקים ככל שניתן עם העולם המושכל. אפלטון לעיתים מתאר את ההתנתקות הזו כהיפרדות הנפש מהגוף, או סדר מסוים הנשמר בנפש.
-          איך נראית פילוסופיה ע"פ אפלטון – לאפלטון אין שום בעיה החקירה הפילוסופית תסתור דברים אשר אנו רגילים אליהם בעולם המוחש (למשל עדיף לסבול עוול מאשר לבצע עוול). העובדה שרוב האנשים חושבים ההפך אינה משנה את נכונות הטענה. ברגע שתהיה לנו תפיסה מלאה של העולם המושכל אזי יהיה לנו ברור מדוע צדק, מתינות, וכו' הם דברים טובים. אין צורך במוטיבציה חיצונית כדי לבצעם. אין בכך שום בעיה שבחקירתנו כפילוסופים (המנותקים מהעולם המוחש) נגיע למסקנות המנוגדות לעולם המוחש. 


No comments:

Post a Comment