Friday, November 18, 2011

תקשורת המונים: אופרות סבון


אופרות סבון

זהו אחד מהז'אנרים העיקריים בטלוויזיה. הוא נקרא אופרת סבון מפני שהסדרות מומנו ע"י חברות שייצרו סבון ואבקות כביסה.
בתחילה (שנות ה-30) היו אופרות הסבום משודרות ברדיו והופנו בעיקר לעקרות הבית.
עם המצאת הטלוויזיה הותאם הז'אנר מדיום החדש. בתחילה שודר הז'אנר בשעות היום ואח"כ הועבר לפריים טיים (שעת השיא). למרות שהמפיקים והמפרסמים מעדיפים לקרוא לסדרות "סדרות דרמה" נשאר הז'אנר בשמו המקורי - אופרות סבון.
ההבדל בין אופרות סבון ("היפים והאמיצים", "צעירים חסרי מנוח" ) לבין הטלנובלות הספרדיות הוא שאופרות הסבון ממשיכות כל עוד המפיקים והתקציב מאפשרים זאת. כלומר, אופרת הסבון תמשיך כל זמן שיש רייטינג והקהל צופה בה. לעומתה, לטלנובלה יש סוף ידוע מראש והיא נמשכת 120-250. פרקים.

השאלה היא: מה יש באופרות הסבון שהן קיימות זמן רב כל כך ועדיין פופולאריות כל-כך?
התשובה לשאלה זו מתבססת על גישת "השימושים והסיפוקים" - גישה זו טוענת כי לצופים ישנם צרכים מסוימים והצפייה בטלוויזיה מספקת את אותם הצרכים. כלומר, הצופים משתמשים בטלוויזיה בכדי לספק צרכים שלהם (צרכים כמו הפגת שעמום, בידור וכו').
הפסיכולוגית החברתית הרטה הרצוג בדקה את סוג הסיפוקים שאנשים מפיקים מאופרת הסבון וקיבלה את התשובות הבאות:
1. אנשים רבים התייחסו אל הדמויות בסדרה כאל אנשים אמיתיים - ככל שלאנשים אלו היו בעיות קשות יותר - כך צפו בסדרה יותר אנשים. הזדהות
2. צופים רבים צפו בסדרה כדי לקבל הדרכה - כלומר, ללמוד איך צריך להתנהג במערכות יחסים עם אנשים אחרים. מודל לחיקוי
3. צופים רבים הציעו עזרה לדמויות - שלחו מכתבים למערכת בהם הם מייעצים להם איך להתנהג והזהירו אותם מפני דמויות אחרות בסדרה. מעורבות אקטיבית
4. הצרות של אנשים אחרים עזרו לצופים לברוח מבעיות היומיום שלהם. אסקפיזם

בשנות ה-70 החלו אופרות הסבון להיות משודרות בטלוויזיה קרוב לשעה. מפני שבזמן רב כל כך צריך היה לסבך את העלילה שתהיה מורכבת יותר שינה הז'אנר צורתו. מלבד שינויים בצורה היו גם שינויים בתוכן. הנושאים בהם עסקו באופרות הסבון היו נושאים שהרדיו לא דיבר עליהם עקב שמרנותו - נושאים כמו גירושים, מין וכו'.
בטלוויזיה, לעומת הרדיו, היו באופרות הסבון הרבה יותר דמויות והבעיות היו יותר מורכבות עם כמה מערכות יחסים וצריך היה לשכנע את הצופה שכל "סיפור" באופרת הסבון הוא חשוב.
הז'אנר בנוי כך שכל סיפור מגיע לשיא בזמן אחר. במשך כמה פרקים נבנה סיפור מרכזי וכשהוא מגיע לשיא נבנה כבר סיפור חדש וכך הלאה. כל פרק נעצר בשיא כדי למשוך את הצופים לפרק הבא (cliff hanger) אך נזהרים ממתח גדול מדי.
כאשר אופרות הסבון החלו להיות משודרות בשעות הערב - גרם הדבר לכך שהצופים שהחלו לצפות היו ממעמד גבוה יותר. הנושאים המרכזיים היו - מין, כוח, כסף, סחיטה. העובדה שהחלו לפרסם בזמני אופרות הסבון מוכיחה כי הז'אנר מצליח. דוגמאות מובהקות מתקופה זו הן "דאלאס" ו"שושלת" שעסקו בתככים ובמאבקי כוח וירושה של אילי הון.
הדמויות באופרות הסבון יכולות להשתנות אפילו המוות אינו סופי.

כיצד מחזקת אופרת הסבון את האידיאולוגיה החברתית?
החוקר טוד גיטלין טוען כי הבידור בטלוויזיה הוא כלי להעברת מסרים אידיאולוגיים. בבידור מקבל הצופה מידע ופרשנות כשהוא אינו מודע לכך ולכן הוא אינו ביקורתי כלפי המידע - עובדה זו, ע"פ טוד גיטלין, הופכת את הצופה לחשוף יותר להשפעה.
אם כן, כיצד מחזקת אופרת הסבון את האידיאולוגיה החברתית?
פיסק טוען כי ז'אנר אופרת הסבון מייצג את הסיפור (התחום) הנשי - בניגוד לסדרות פעולה בהן בא לידי ביטוי הסיפור הגברי.
לדוגמה: נושא עיקרי הוא יחסים בתוך המשפחה  - ותחום זה נחשב לתחום נשי. לכן, בודקים את אופרות הסבון מנקודת מבט נשית, פמיניסטית - האם ייצוגן של הנשים באופרת הסבון תואם את מה שקורה במציאות?
הממצאים מהמחקרים הם:
א. באופרות הסבון הסיכוי שלנשים תהיה קריירה מחוץ לבית קטנה ב-%50 (!) מאשר במציאות.
ב. ברוב המקרים, לאישה בטלוויזיה אין חיים עצמאיים משלה, היא מוצגת בצורה מאוד סטריאוטיפית כאשר ישנו דגש רב על המיניות שלה.
3. הגברים הם הדמויות החזקות ובעלות ההשפעה, הם אלה שמקבלים החלטות - ולא הנשים. בד"כ את הגברים נראה עובדים מחוץ לבית - ולא את הנשים.
4. כאשר מוצג לנו מנהל מצליח - בד"כ דמותו חיובית. אולם, כאשר מוצגת לנו מנהלת מצליחה - בד"כ הדמות היא תככנית, שטנית, אגואיסטית המוכנה "לדרוך" על כולם - ובלבד שתצליח בתפקידה.

אם כן, אופרות הסבון בעצם מדכאות את מעמדן של הנשים ומציגות אותן בצורה סטריאוטיפית, מינית - כאשר הדגש הוא על המראה שלהן ולא על האינטליגנציה שלהן. אופרות הסבון בעצם מנציחות את מעמדן הנמוך, יחסית, של הנשים בחברה  - יותר מאשר במציאות.
הצופה באופרות הסבון אינו מודע לכך שאופרת הסבון מעבירה מסר זה ולדעתו זהו המצב במציאות. אם כן, בגלל שהצופה אינו מודע להעברת המסרים הוא חשוף אליהם מבלי שיפעיל ביקורת כלשהיא - וכך מעבירה אופרת הסבון מסרים ואידיאולוגיה.

** אופרות הסבון מופצות ברחבי העולם - כלומר, התרבות האמריקאית מתפשטת בזכות ז'אנר זה - עד כדי מצב של אימפריאליזם תרבותי - כלומר, מבחינה תרבותית משתלטת התרבות האמריקאית על שאר מדינות העולם - באמצעות אופרות הסבון.      
ראה גם: 
                                                                                            



No comments:

Post a Comment