Tuesday, October 25, 2011

מדיניות חברתית -זכויות - סיכום


מהם זכויות? האם צו מוסרי וטבעי, א-פריורי לחברה האנושית, כפי שכתב John Locke, או בסך הכל הסדר חברתי וחוקי בין בני אדם כפי שכתב Jeremy Bentham?

Marshall מחבר בין המושג זכויות לבין אזרחות. אזרחות לתפיסתו היא השתייכות לקבוצה, לקהילה. היא חברות מלאה ושווה בחברה אנושית. בדומה להדרה, אפשר להיות או אזרח או לא אזרח (Marshall, 1950, p. 8). אם בעבר הרחוק אזרחות טמנה בחובה רק חובות כלפי הקהילה, ב-250 שנים האחרונות חלה התפתחות שהובילה לכך שאזרחות פירושה קבלת זכויות. התהליך ההיסטורי בבריטניה מתחלק בצורה גסה לשלוש:
  1. במאה ה-18 התקבלו זכויות האזרח- חופש הדיבור, מחשבה, אמונה, הזכות לקניין, הזכות לצדק.
  2. במאה ה-19 התקבלו זכויות פוליטיות- הזכות להשתתפות פוליטית על ידי בחירה והיבחרות וחברות בהתארגנות פוליטית.
  3. במחצית הראשונה של המאה ה-20 התקבלו זכויות חברתיות- הזכות לרווחה כלכלית מינימאלית ולחיות בצורה תרבותית בהתאם לסטנדרטים הנהוגים בחברה שלך. זאת, באמצעות מדינת הרווחה המודרנית (Marshall, 1950).

Sen עושה הפרדה שונה, בין חירויות (Freedoms) לבין יכולות (Capabilities). חירויות כוללת את החופש המחשבה, תנועה וכו'. יכולות כוללת את הכלים הנדרשים לאדם על מנת שיוכל להתפרנס בכבוד, לחיות ככל אדם בחברה, לבחור בחירה מושכלת ועוד- חינוך, ביטחון סוציאלי וכו'. אפשר להגיד בגסות שאלו הן הזכויות החברתיות שלו (Sen, 2000, pp. 19-20).

דרכי המימוש של הזכויות החברתיות יכולות להיות מגוונות, באמצעות במדינת הרווחה. Esping-Anderson מזהה כי אחת ממטרותיה היא מתן זכויות חברתיות על ידי דה-קומודיפיקציה של האנשים מהשוק. כלומר- ניתוק האנשים בחברה מהתלות המוחלטת שלהם בכוחות השוק על מנת להתקיים, ומתן רשת ביטחון שתאפשר חיים בכבוד ובחירה חופשית, מחוץ ל"כוחות השוק" (Esping-Anderson, 1990, p. 46).

אל מול מדינת הרווחה האוניברסאלית, שעושה דה-קומודיפיקציה לכלל האזרחים ללא תנאים, מדינת הרווחה הליברלית, אשר בריטניה של "הלייבור החדש" היא מייצגת נאמנה שלה, מתנה במידה רבה את הזכות הזו בעבודה או הוכחת נזקקות (Levitas, 1998, p. 5).

האו"ם, וכן האיחוד האירופי, עיגנו את הזכויות החברתיות במסגרת הצהרות זכויות שלהן. האו"ם ב-1948 במסגרת ה-Universal Declaration of Human Rights, שכלל את הזכות למזון, ביגוד, דיור, בריאות, שירותיים סוציאליים, וביטוח חברתי למקרים של אבטלה, מחלה, פנסיה ועוד (United Nations, 1948). האיחוד האירופי הלך אחריו וב-1961 הגדיר זכויות חברתיות במסגרת ה-Social Charter (European Union, 1961).

כפי שSen- מעיר, הצהרות של זכויות לאו דווקא מובילות למימוש אותן זכויות, וגם בן בסט ודהן מצאו שוני משמעותי בעיגון זכויות חברתיות בחוקות של מדינות נבחרות, וכן במימוש של הזכויות הנ"ל בעקבות החקיקה. לאו דווקא אלה שעיגנו את הזכויות הן אלה שמממשים אותן בצורה המקיפה ביותר. (בן בסט ודהן, 2004). בישראל כיום אין הגנה מפורשת על זכויות חברתיות בחוקי היסוד (בג"צ 366/03).

תובנות עיקריות:
  1. מושג הזכויות החברתיות תופס כיום מקום מרכזי בשיח המערבי הן ברמה הערכית באמצעות הצהרות רשמיות ועיגון חוקתי, והן ברמה הפרקטית באמצעות מימוש מודלים של מדינת רווחה מודרנית.
  2. על פניו מוסכם מה כלול בזכויות חברתיות (חינוך, בריאות, דיור, רווחה וכו'), אך יש שונות אדירה בהתייחסות למידה בה המדינה צריכה לדאוג לזכויות אלו, ולגבי האמצעים שעליה לנקוט.

No comments:

Post a Comment