Saturday, October 22, 2011

פילוסופיה של מדעי החברה: מקס וובר


פילוסופיה של מדעי החברה-  סיכום
מקס וובר Maximilian Carl Emil Weber  1920-1864
נושא המאמר- המדע כייעוד
איפיון: הרמנויטיקן, הוליסט, נטול ערכים
רקע: החיים המודרניים, פרוטסטנטיות, דיאגנוזה למדע, בירוקרטיה, פוליטיקה.
הושפע מ: מרקס, ניטשה

רעיונות של מרכזיים של מקס וובר
                                                         ·            הקפיטליזם הוא ניסיון של האדם להוכיח לעצמו שהוא הנבחר לגאולה אינד' בחי היום יום. בתחילה הוא היה עבור הפרוטסטנטים גלימה של נזיר גם ביטוי למסירות דתית וגם ניתן להסירה אך עם הזמן הפכה לכלוב של ברזל.
                                                         ·            המודרניות כשטן- המודרניות היא סוג של שטן שפגעה באלמנטים ייחודיים של רקמת החיים. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם ממנה וצריך לחקור אותה. ובתוך זה יש מדע, ויש גם פוליטיקה.
                                                         ·            עובדות וערכים- על פי וובר המדע מסייג את עצמו כעוסק בעובדות ולא בערכים.
                                                         ·            עבר הווה ועתיד- לפי וובר מי שמנסה לעשות מדע עם ערכים, כלומר להיות "נביא" לא יוצר איזו אותנטיות נוסטלגית, זה בעצם זיוף של החיים הקודמים שאי אפשר לחזור אליהם. אדם כזה ימוטט את המדע, מההווה ניתן לזוז רק קדימה.
                                                         ·            תפישה פנימית למדע- בארה"ב ובגרמניה יש תנאים חיצוניים שונים למדע, האם זה אומר שהמדע עצמו שונה? יש השפעה אהדדי בין התפיסה הפנימית לתנאים החיצוניים.  אך, באידיאל צריכה להיות הפרדה בין המדען והמוטיבציה שלו לבין המדע עצמו. זהו עניין נורמטיבי, השאיפה היא שיהיה ניתוק בין מטרות המדע ופוליטיקה. אם מישהו נכנס למחקר מתוך כוונה פוליטית הוא מתחזה. ההשלכות של המדע הן קיימות, אך הן חיצוניות (תורת הגזע), זה השלכות במעגל נורמה מרוחק יותר. 
                                                         ·            המדע כתורם לרציונזליציה- א. נרתם לקדמה. ב. נטול משמעות.
                                                         ·            ההנחות המוקדמות של המדע- אין דבר כזה פרקטיקה אנושית ללא הנחה מוקדמת. ההנחות של המדע הן: 1. כללי לוגיקה ומתודה. 2. יש ידע שראוי לדעת. הבעיה היא בהנחה השנייה, משום שהמדע לא יכול להוכיח אותה.
לוגיקה - לדעתו של וובר בעייתי להוכיח את הלוגיקה שלא באמצעות עצמה, אחת ההצדקות היא כי אין חברה ללא לוגיקה. הלוגיקה לדעת וובר מציבה לו הנחיות כיצד לעסוק במדע.
מתודה- וובר טוען שהמדע נשלט על ידי מתודה אחת, היא מתודה מובלעת.
חשיבות הידע- הבעיות עם כך, אם המדע רתום לקדמה, אז אין לו ערך בפני עצמו והוא שלב בתהליך אינסופי. מדוע אדם שמכיר בכך צריך לנהוג בידע ובמדע במסירות וברצינות תהומית? וובר אומר שעל החוקר לשים סוכך ולראות כל בעיה קטנה כתכלית גדולה בפני עצמה. הקמה שהמדע מניע היא תכלית שניתן לממש אותה רק אם מתייחסים ברצינות למחקר ולא למימוש.
                                                         ·            המדען והמוסדות- המדען צריך להתמודד עם הדרך שבה הוא צריך לתפוס מדע לעומת מה שהמוסדות מצפים ממנו במדע. מדעי החברה צריכים לעמוד על אי הנחת הזו.
                                                         ·            מרקס וניטשה- מדעי החברה בימיו של ובר לא יכולים לדעתו להתעלם מן ההוגים הללו. מרקס מציג את המנגנונים החיצוניים וניטשה את הצד הפנימי פילוסופי.
                                                         ·            מה המדע יכול לעשות- לומר לנו איך להגיע למטרה מסוימת הנקבעת על ידי ההעדפות שלנו. שנית, משמש לבדיקת עקביות המטרות. שני השימושים הללו בם במסגרת הרציונאליות.
                                                         ·            מדעי הטבע ומדעי החברה\התרבות- מדעי הטבע הם חקירה של עולם נטול משמעות. במדעי החברה זו חקירה של תופעות מתוך המשמעות המיוחסת להן. למדעי הטבע יש הנחת יסוד של חוקיות קוסמית, כיצד העולם פועל. מדעי החברה מספקים פרשנות לתופעות מתוך המשמעות המיוחסת לתופעות עצמן. זה מהלך ש ל הסתכלות מבחוץ תוך השתתפות מבפנים, זגזוג בין המאמין למתבונן. 



No comments:

Post a Comment